ש"ז, מ"ר רֵמִים, — כמו רְאֵם1: הושיעני מפי אריה ומקרני רֵמִים עניתני (תהל' כב כב). היאבה רֵים עבדך אם ילין על אבוסך התקשר רֵים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך (איו' לט ט-י). — ואמר המשורר: אבל נפשם בטוחה במבינים להותירם כרמים על עפרים (לקו"ק, צ). והמה גדולים ורמים ובראשם יעלו יעלים ורמים (ר"י זבארה, שעשועים יב, דודזון, 130).