ג. רִיס

* 1 ש"ז, — א) מקום למרוץ סוסים, אצטדיון, Stadium; stade; stadium; ובית מדרשו של ר"א היה עשוי כמין ריס, ואבן אחת היתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה (מד"ר שה"ש, לריח שמניך). — ב) מדת אֹרך כאֹרך האצטדין: מירושלים ועד צוק תשעים ריס, שבעה ומחצה לכל מיל (יומ' ו ד). אין פורסין נשבים ליונים אלא א"כ היה רחוק מן הישובים שלשים ריס (ב"ק ז ז). אחד משבעה2 במיל זה הריס (תוספת' ב"מ ב כה). — ובסהמ"א: והוא היה רחוק ממנו שני חלקי ריס שהן קע"ז אמות ושליש (מדר' ויסעו, ביהמ"ד ילינק, 1). — ואמר הפיטן: ומדת המיל שבעה ומחצה ריס, ובשלשים קנים הוא קצב הריס3 (ר"א קליר, אז ראית, סלוק שבת שקלים).



1 [מלה זו נולדה כקצור במקום הפרסית אספריסא (כך גם בסור'), מקום מרוץ סוסים, ועי' לאחרונה בדברי ב. גיגר בתוספת הערוך ערך אספריתא, וכן בערך רס, כברת ארץ.]

2 במכי' מס' דנזיקין כ: משבעה ומחצה.]

3 [ועי'  רש"י, יומא סז., ד"ה הרי לתשעים.]

חיפוש במילון: