א. רֹכְלוּת
*, ש"נ, — ריח בשׂם ושם טוב, או כמו רְכֻלָּה, סחורה: מכל אבקת רוכל וכו' יצחק נתן לו אברהם אבינו כל שלו שנאמר ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, ברם רוכלותיו1 של יעקב לא היתה אלא מאותו האבק שתחת רגליו וכו' רבי יודן אמר כל הרוכלות שישראל עושין ומצליחין בעולם הזה בזכות אותו האבק של אבינו יעקב רבי תנחומא מד"ר שה"ש ג, מי זאת.
1 [צ"ל רוכלותו.]