ב. רָכַן

*, פעל מסֻפק, קל לא נמצא.

— פִע', °רִכֵּן1: היתה שנייה נכנסת לשלישית אין מרכיכין2 ואין מונעין מהן מים כדי שיהו מעשר שיני ומותר לרכן3 ברגל (תוספת' שביע' ב י). עשה ביצים לפני שביעית וריכנו3 בשביעית [ו]עקרו במוצאי שביעית אין תימר ריכון3 כעיקור כולו לעניים (ר' יוסה, ירוש' שביע' ה ג). היתה שנייה נכנסת לשלישית אינו מרכנו3 ואינו מונע ממנו מים בשביל שיהא מעשר [שני], היתה שלישית נכנסת לרביעית מרכנו3 ומונע ממנו מים בשביל שיהא מעשר עני (שם שם כג). ועי' ב. רָכַס.



1 [יש מפרשים פעל זה במשמ' כפף. קרוב אל הרכין מן א. רָכַן, ואחרים מפרשים רכן כלשון רִכּוּךְ, לבל יתקשו; ויש מעדיפים את הקריאה דִּכֵּן בדל"ת (עי' לוי) כנסחת ספרים פה ושם, ואין כל אלה אלא נחושים לפי הענין. והרי בתוספת' שביע' ב י כתוב אין מרכיבין (נ"א מודכין) ואין מונעין מהן מים, ע"כ, במקום שנאמר בירוש': מרכנו ומונע ממנו מים. ועי' גם ב. רָכַס, הערות.]

2 [נ"א מודכין.]

3 [נ"א ד' במקום ר'.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים