רכל
1, ממנו מַרְכֹּלֶת, רָכִיל, *רְכִילוּת, רֹכֵל, °רָכֵל, °רֵכֶל, רְכֻלָּה, *א.רֹכְלוּת, °ב.רֹכְלוּת, °רֹכֶלֶת.
1 [מבטא אחר, וכנראה מקורי יותר, מן רגל (עי' שם); אף בארמ' ובסור' רוֹכלא, רכלא במשמ' רֹכֵל, רכילותא מלשינות, ובכתבות דרום־ערביות רכל, סחר בסחורות. משמ' השרש, כמו זו של רגל, מתבארת מהוראתו העקרית (עי' רגל הערות) שהיא: קשר את רגלי הבהמה, בדרך זו, שנחשדו רועי הצאן הנודדים, מקשרי רגלי הצאן, המרַגלים, כאלו באו לראות את ערות הארץ. וכן נקראו בשם כזה, רֹכְלִים, לא רק נודדים אלו כסוחרי בהמה בלבד, אלא כל הסוחרים שהביאו אתם (על יד הבהמות ועל גביהן) גם סחורה אחרת.]