ב. רָכַס

* 1, קל לא נמצא.

—  פִע', *רִכֵּס, — רִכּסָה הפרה בתבואה, דרכה בה, stampfen, treten;frapper du pied, marcher; to stamp, tread: פרות המרכסות2 בתבואה והדשות בתרומה ומעשר אינו עובר משום בל תחסום (ת"ר, ב"מ פט:). ובסהמ"א: בהמה גסה בחרישה דקה שהיא מפסדת ומרכסת את העפר ונעשה כארץ דישה (תשו' הגטו' מהגני', גינצבורג, 249)

—  הִפע', *הִרְכִּיס אדם בתבואה, נתן לשור ולפרה לְרַכֵּס, לדרך בה: המרכיס בתבואה אינו עובר משום בל תחסום (תוספת' ב"מ ח י). המרכיס3 בקטניות ובתלתן אינו עובר משום בל תחסום (ירוש' תרומ' ע ד).



1 [כנראה לפנינו פעל מקביל לערב' רכצ' رکض במשמ' דָּרַךְ (הסוס) וקרוב אל רקצ, רקצ' בערב' רקד בעבר'.]

2 [על דברי הרמב"ם, הלכ' שכירות יג ד): ופרות המהלכות על התבואה לפי שירט להן הדרך וכו' ע"כ, משיג הראב"ד, וז"ל: א"א דומה שהוא מפרש פרות המרכסות בתבואה כלומר עוברות על התבואה דרך הליכתן למקום אחר כדי לקצר הליכתן והמפרשים לא כך פירשו אלא תבואה שנשרית במים ורוצה להשיר קליפתה והוא חושלא, ע"כ. אך אין כונתו לכך ש"מרכסות" לשון שריה במים היא, אלא לשון דישה של תבואה שרויה, כפרוש רש"י בבבלי.]

3 [בדפוס': המרכין.]

חיפוש במילון: