רֶכֶס

1, ש"ז, רק מ"ר רְכָסִים, — מקומות סתרים2, בנגוד אל מישור ובקעה הפתוחה: והיה העקב למישור וְהָרְכָסִים3 לבקעה (ישע' מ ד). — ובסהמ"א, במשמ' מקומות מעקשים מָגבהים, Erhebung; élevation; elevation4: לרצף את הדרכים ולהפיל את הרכסים ולישר את הנתיבות המעקשים לישרם לעשות מסילה לעמו (יוסיפון, גינצבורג, שצו). ההרים שאינם נחרשים בשוורים אלא במעדר יחפרום ויזרעום מפני רכסם (ר' שלמה בן היתום, פרוש מו"ק, 4). הדרך אשר הוריתיך בה היא דרך ישרה שלא תמצא בה רכסים ומכשולות (המאירי, משלי ח). ויחנו החיל על רכס הישימון ואין שם מים לעם לשתות (תולדות אלכסנדר, ישראל ליי, קבץ על יד ב, 30). — ואמר המשורר: כאלו קשי תורה כמו בקעה ומישור בעת ידרך רכסיה (ר"ש הנגיד, עליכם בני תורה, ששון, לו; שם הברמן ב, 31). אנא רדו מרכסים עד אשר נשים ארץ כמו סיר בדם שרים מרותחה (הוא, האעצור, שם פח; שם א, 114). רביבי דמעך היו רסיסים והיו הבקעה כרכסים (רשב"ג, רביבי דמעך, ב"ר א, 30). וישרו כל נתיביה לצֹעד ושבו כבקעות הרכסים (רמב"ע, הריח מר, ברודי, קנט). נבהלו אפסים והתפוצצו והתפלצו רכסים ויהי למישור העקוב (ר"י הלוי, ארץ התמוטטה, דיואן ג, 294). שפתי אם אשים בהרים ורכסים, יעופון בם סוסים ירוצון כברקים (ראב"ע, נדוד הסיר, כהנא א, 22). אולם תישרי רכסיה (של האמונה) ותרפא רסיסיה ותבני הרוסיה (ר"י חריזי, תחכ' יד, 152). יצאו מבוהלים ודחופים הרצים רוכבי הרכש רצים מגבעה לרכס (ר"י נג'ארה, זמירות למגילה). — °ובחשבון, המספר הכתוב מעל למספר אחר כדי להורות כמה פעמים יש להכפילו בעצמו, מעריך, exponent: ציון הקטן אשר אחדיו מורים על מנין הידות או על מעלת המדרגה קראוהו בלשונם עקספאנענט ואני אקראנו רכס המדרגה (דוד פריזנהויזן, כליל החשבון, ב:). אם השעור א=ב תהיינה כל המדרגות מן א שוה אל המדרגות מן ב ר"ל אם רכסיהן שוים ויהי' תמיד אבב וכמו כן יהיו שרשיהם שוה בהיות רכסי השרשים שוה (שם, ג.). מצב הסימנים הנתק מהשמאל אל הימין ומצב הרכסים מהימין אל השמאל (שם, ח.).



1 [בתלמוד (כתוב' נז.) בארמ': אירכס.]

2 [עי' בהערות הבאות.]

3 [השבעים והוולג' מתרגמים הָרְכָסִים כהפך מן ישר וחלק (aspera, τϱαχεῖα) וכן דוד בן אברהם אלפאסי: אלמואצ'ע אלכ'שנה (המקומות הגבשושים) וזאת אולי דעת רעב"ע, המפרש בִּקְעָה ערבה ישרה הפך הרכסים (בראש' יא א); אך רש"י כאן: הרים הסמוכים זה לזה ומתוך סמיכותן מורד שביניהם זקוף, ע"כ (ומעין זה בשמות כח כח). וריב"ג בשרשיו: המקומות הקשים הגבהים, ע"כ; ורד"ק כאן: גבשושות הדרכים כי הוא ענין גבהות וכן מרוכסי איש, ע"כ, ומעין זה גם בשרשיו, ושם פרש גם וירכסו את החשן: יגביהו את החשן לחברו עם האפוד שהוא למעלה מנו, ע"כ. אך לפי טורטשינר, הלשון והספר א, 201, עָקֹב פרושו בכל מקום: נסתר, מסתתר, כאותו אורב העוקב במסתרים, וכן גם רכסים מקומות נסתרים הם, בנגוד למישור ולבקעה הפתוחים, שהכל גלוי בהם. וכן גם רֻכְסֵי איש לשון עקיבה במארב סתרים הם. ומכאן אפשר להבין להבין גם אירכס בלשון חז"ל במשמ' נסתתר, נעלם ונשכח.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים