1, פ"ע רֹמֵשׂ, רוֹמֵשׂ, רֹמֶשֶׂת, תִּרְמֹשׂ, — רָמַשׂ הָרֶמֶשׂ וכדו', זחל, הלך בלט ובלחש, schleichen, kriechen; glisser, ramper; to slip, creep: וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ2 ובכל הרמש הָרֹמֵשׂ על הארץ (בראש' א כו). ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רוֹמֵשׂ על הארץ אשר בו נפש חיה (שם שם ל). מן הבהמה וכו' ומן העוף וכל אשר רֹמֵשׂ על האדמה (שם ז ח). וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הָרֹמֵשׂ על הארץ למינהו (שם שם יד). ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הָרֹמֵשׂ על הארץ (ויקר' יא מד). תבנית כל רֹמֵשׂ באדמה (דבר' ד יח). ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הָרֹמֵשׂ על האדמה (יחזק' לח כ). — רָמְשָׂה האדמה, רָמַשׂ עליה רמש: בכל אשר תִּרְמֹשׂ האדמה ובכל דגי הים (בראש' ט ב). ולא תשקצו את נפשיתכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תִּרְמֹשׂ האדמה (ויקר' כ כה). — ועל חיות בכלל, ביבשה ובים, במשמ' הלכו לאט, בלי להשמיע קול: ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הָרֹמֶשֶׂת אשר שרצו המים למינהם (בראש' א כא). ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הָרֹמֶשֶׂת על הארץ (שם שם כח). ויגוע כל בשר הָרֹמֵשׂ על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם (שם ז כא). כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רוֹמֵשׂ על הארץ (שם ח יט). זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הָרֹמֶשֶׂת במים ולכל נפש השרצת על הארץ (ויקר' יא מו). ימים וכל רֹמֵשׂ בם (תהל' סט לה). תשת חשך ויהי לילה בו תִרְמֹשׂ כל חיתו יער (שם קד כ). — ואמר המשורר: אראה תבל תלד בנים עד כארץ רמש תרמש (רמב"ע, הענק ח, ברודי, שפה). ועפר בשליש כל ומים ביד מדד ורומש בגוש ארץ ושרש בטירותיו (ראב"ע, בשם אל, כהנא א, 197).

— נִפע', °נִרְמַשׂ, — נִרְמְשָׂה האדמה חיות, שרצה חיות, רמשו חיות עליה, ואמר הפיטן: חיות קטנות נרמשת גדולות כמרחבי מים (נחמיה בן שלמה, אם ימלאו, תפלת גשם, ידיעות מכון שוקן ד, רט).

— הִפע', °הִרְמִישׂ, — הרמישׂ את החיה, עשה שתרמש, ואמר הפיטן: בבוקר נוגה המשיל ולפועלים נתנו חקר, בלט הרמיש3 מכשיל עד רון כוכבי בקר (רסע"ג, באדני יצדקו, עבודת יוה"כ, סדור רסע"ג, רפא).