*, ת"ז, — להוט לאכל1, מרבה לאכל, gefrässig; vorace; -ious: אוכל פועל קישות אפילו בדינר וכו' אבל מלמדים את האדם שלא יהא רעבתן ויהא סותם את הפתח בפניו (ב"מ ז ה). מערבין לחולה ולאיסטנס במזונו ולקטן כמזונו ולרעבתן בבינוני של כל אדם (תוספת' ערוב' ט ד). אוכל כשיעור הזה (עומר לגלגלת) הרי הוא ברוך ומבורך, פחות מכאן הקללה במעיו, יותר מכאן רעבתן (מכי' בשלח, מסכ' ד, ויסע משה). ולא יאחז אדם כביצה פרוסה בידיו ואם עושה כן הרי זה רעבתן וגרגרן וכו' ולא יאכל שום ובצל מראשו אלא מעליו ואם אכל הרי זה רעבתן וגרגרן (ד"א ו). — ובסהמ"א: לודים וליסטים רעבתנים הן (רש"י, פסח' יב:). והיו סביבי שלשה נערים יקחו מלפני המעט אשר בעדי הכינו וישובו וכל המשפחה עלי ילינו ויאמרו לקח זה הרעבתן את כל אשר לאבינו (עמנואל, מחברת יח, הברמן, 497). ויתן להם איזה פרוטות כפעם בפעם כדי שלא יהיו תאבים ורעבתנים (פלא יועץ, אות גניבה, מ). — נק' °רעבתנית: מותר מזונות, כמו אשה שמזונות האמורים במשנתנו עודפין לה שאינה רעבתנית (רש"י, כתוב' סה:).