רַעַד

ש"ז, רָעַד, — זעזוע בחרדה, Zittern, Beben; tremblement, tressailement; quivering, trembling: אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רָעַד (שמות יה יה). יראה וָרַעַד יבא בי ותכסני פלצות (תהל' נה ו).  — ובמדר': וירא והנה רעש גדול וחזק ובהלה על הארץ ופחד ורעד לכל יושביה (מד"ר אסת', ויגד לו מרדכי). — ואמר המשורר: נאמת באימה בפחד בזחל ברעד משלשת קדשה לאל נערץ וכו' (ר"י הלוי, אהה אדני, זמורה ח, 335). — ומ"ר °רְעָדִים: לו תחזה שמש דמותה ואורה, אחזו אותה רעדים (משה דרעי, לקו"ק, נד).

חיפוש במילון: