ש"ז, סמי' רַעֲבוֹן, — כמו רָעָב: לכו הביאו שבר רַעֲבוֹן בתיכם (בראש' מב יט). אחיכם האחד הניחו אתי ואת רַעֲבוֹן בתיכם קחו ולכו (שם שם לב). לא יבשו בעת רעה ובימי רְעָבוֹן ישבעו (תהל' לז יט). — ובתו"מ: אין מעברין את השנה מפני רעבון (תוספת' סנה' ב ט). אם ארעב לא אמר לך וכו' וכי יש רעבון לפניו ואמר יש רעבון לפני וכו' (שם מנח' ז ט). שהיו שני רעבון והיו הכל קופצין לגרנות (ר' מאיר, ירוש' נדר' ו יג). כיון שיצא (אברהם מארצו) קפץ עליו רעבון (מד"ר בראש' מ). אמר לו ממרא (לאברהם שנמלך בו על המילה) אלהיך שעמד לך בכבשן האש ובמלכים וברעבון והדבר הזה שאמר לך למול אין את שומעת לו? (ר' סימון, שם שם מב). הריני מייסרן בייסורים ומצרפן ברעבון (רבי אחא, שם רות א). בשעת מלחמה כנוס הרגל ובשעת רעבון פזר הרגל (שם שם). ויענך וירעיבך, וכי מאכל רעבון נתן להם הקב"ה המן לישראל (שם קהל' א, ברבות הטובה). — ובסהמ"א: פצה פיך ואכול, משל הוא, הטה אזניך ושמע ויערב לך כאילו אתה אוכל מאכל לרעבון (רש"י, יחזק' ב ח). אסופי רעב, טמוני רעב מחמת בושת רעבון ועוני (הוא, שם לד כט). ולא תמצא בארץ החיים, במי שמחיה אלא במי שממית עצמו עליה ביגיעה וברעבון (הוא, איוב כח יג). אסתכני, הייתי מסוכן לאחזני בולמוס מחמת תאות רעבוני (הוא, כתוב' סא.). גרוגרת, מאותם שנשארו לרבי צדוק שמצץ את מימיה ומצאתה היא ואכלתה לרעבונה (הוא, גיט' נו.). ולא היה מזדמן בכלי מלחמה לאויבו ולא בשכר לרעבונו (ר"י א"ת, כוזרי ה כ). — ואמר המשורר: בימי רעבון עת רעב דלים ואם הון לך רעב (ר"ש הנגיד, בן משלי, ששון, קלז; שם, אברמסון, 65). וייטב מאכל אחר רעבון ושבת אחרי הרבות עמידה (שם רמג; 315). — °ובהשאלה: הכח המתעורר ברעבונו אל דרכי העיון (ר"י עראמה, יד אבשלום על משלי כה, ד"ה אם רעב).