א. רעד

1, ממנו *הַרְעָדָה2, רָעַד, רַעַד, א. רְעָדָה, °רְעִידָה.



1 [בארמ', בערב' رعد ובכוש' באותה משמ' כבעבר', וכן באשור' רָדֻ (במק' רעד), ומזה בערבית ובסורית רַעְד رعد, רעדא, במשמ' רעם. וכנראה קרוב השרש אל רעם, רעש עי' שם על אף חלופי ע— ע' عغ בשרשים אלו בלשונות האחיות.]

2 [תוספת' שבת סוף פרק ד.]

חיפוש במילון: