פ"ע, תִּרְעָד, הזדעזע מפחד; beben, zittern; trembler, palpiter; to quiver, tremble: המביט לארץ וַתִּרְעָד יגע בהרים ויעשנו תהל' קד לב. — ובסהמ"א: וירא מתתיה וידאג וירעדו כל איבריו ויבער עליו אפו ספר חשמונאים, הוצ' שוילר 5. — ואמר הפיטן: ויהי מפחד אדום ומואב רועד ראב"ע, מעשה אלהים, איגר 187. — ובינ' פָעוּ, °רָעוּד, מזֻעזע ורועד: ומן הגשמים היורדים עליהם שם היו רעודים ועלובים פרוש המיוחס לרש"י, עזרא י ט.

— הִפע', מַרְעִיד, מַרְעִידִים, — א) כמו קל: ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מַרְעִיד דני' י יא. וישבו כל העם ברחוב בית האלהים מַרְעִידִים על הדבר ומהגשמים עזר' י ט. — ב) *וכפ"י, הרעיד את האילן, זִעְזַע אותו, גרם לו שירעד: המרעיד את האילן להשיר ממנו אוכלין או את הטומאה אינן בכי יתן מכשיר' א ב. — ובסהמ"א: שהיא מרעדת ונעה מחמת המכה רש"י, ב"ב יז:, ד"ה מרפית. ריחים קטנים וקלים הן ואין הקרקע מרעיד בגילגולו הוא שם כ:, ד"ה מאי טיריא. עד שתהיינה ארכובותיו נוקשות זו לזו ושוקיו מרעידות רמב"ם, טומאת מת י יא. ועמד אותו האיש מרעיד ולא נשאר בו רוח מרוב הפחד מעשה ירושלמי, זלוטניק. 51. כדי להבהיל ולהרעיד לבות בני אדם ר"י אברבנאל, נחלת אבות ג א. בעת שתפתח החלונות תרעיד הכותל ותקלקל אותה שו"ע חו"מ קנד יג. — ואמר הפיטן: ועמודי תבל געשו להַרְעד שמעון בר יצחק, שלמים בחנותם, קרוב' ב שבוע'. מדינך פחדתי ואתחלחל להרעד יצחק בן יקר, אתה אלהי, סליח' ג עשי"ת.

— פִע', *רִעֵד — כמו הִפע' במשמ' ב), עשה שירעד: שממררין (המים המאררים) את הגוף ומרעידים את העין ספרי במד' יא.

— נִפע', °נִרְעַד, — כמו קל: וההיכל נמוג, ונרעד ונע מכח אבני בליסטרא הנזרקים בכתליו רש"י, נחו' ב ז. יקחנו בהביטו בו ונרעד מאימתו הוא, איו' מ כד. שהעמודים אשר היא עליהם הם נרעדים אוהב משפט על איוב, המרגיז ארץ ממקומה, עג:. וכשהוא נרעד אותו מקום יתנועע שם שם

— התפ', °נתרעד, — התחיל לרעד, נזדעזע: כגון שהכה הזב במקום ונתרעד כלי מחמת ההכאה ההיא ר"ח, ערוב' לה.. אינהו נמי מקרקרן, פי' מתרעדין וצועקין (ערוך ערך קרקר). ולזה נקרא רעדות להתרעדם אם יינעו פרוש המשנה לרמב"ם, פרה יא ב.