*, ש"נ, —  מעשה הרועה את העדר וכדו':  חטאת שעברה שנתה לרעיה אזלא (יומא סו.).  אי תקלה דקרבה אפילו כל רעיות נמי, אי תקלה דגיזה ועבודה אפילו כל רעיות נמי (שם שם) .  אשם שניתק לרעיה1 ושחטו סתם כשר (רב הונא בשם רב, זבח' ה:). —  ואמר הפיטן: למען דגלים רעית העניו (רסע"ג, למען אב, הושענות, סדור רסע"ג, רמ).  הייתי כנתק לרעיה, כנוס לכפה לדחיה (אפרים ברבי יצחק, אלהים לא אדע, זולת שבת ה אחה"פ). — ובסהמ"א: ופירש נבעו מן לשון המשנה וכו' שקורין לרועה מבעה ונשיבהו ונאמר כי אין זכר לרעיה בפסוק זה כל עיקר כי אמר איך נחפשו גנזי עשו ויבקשו מצפוניו ואיך יהיו המצפונים ברעיה וכו' והרעיה בעשבי הארץ ותנובה (דונש, תשו' על רסע"ג 8). והממון יגיע מכל הפנים אשר מהם אפשר שיגיע ההכרחי והם עבודת האדמה ורעיית הבהמות והליסטיות והצדה (ההתחלה לאלפרבי, האסיף, פיליפובסקי, 48). ויתבאר זה משבעים הזקנים אשר נחה עליהם הרוח להשלימם במלאכת הרעיה להצלחת ישראל ולתועלתם (ר"מ בן גבאי, עבודת הקדש, סתרי התורה כה)