1, ש"ז, — שם הפעלה מן א. רָעָה, הליכת לב האדם אחרי דבר, רדיפת דבר, שאיפה, Streben; aspiration, ambition: מה הוה לאדם בכל עמלו וּבְרַעְיוֹן לבו שהוא עמל תחת השמש (קהל' ב כב). — ורעיון רוח, כמו רעות רוח, רדיפת דברים ריקים: ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות ידעתי שגם זה הוא רַעְיוֹן רוח (שם א יז). אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו בו כי גם זה הבל וְרַעְיוֹן רוח (שם ד יו).2 — ובסהמ"א במשמ' מחשבה, Gedanke, Idee; pensée, idée; thought, idea: והחושים הנפשיים אשר הם הזכרון והמחשבה והרעיון והזמם וההכרה (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד י). ואח"כ השמר פן יטעה אותך רעיון לבך (שם, חשבון הנפש ג). ואחר כן היצר והרעיון והמחשב והזכרון (הוא, כוזרי ג ה). וצריך שיהיה נמצא במחשבך קים ברעיונך מוכן בבינתך (הוא, סה"ש לריב"ג, הקד', 7). שקצתם יראה חסרונו מיד וקצתם יחשב בהם שלמות, כמו שיראה חסרון הרעיון והדמיון, ולא נראה חסרון ההשתכלות וההתבוננות, ולא הושאל לו רעיון אשר הוא הדמיון, והושאלו לו מחשבה ותבונה אשר הם ההשתכלות וההתבוננות (ר"ש א"ת, מו"נ א מו). כי סדור הנמצאות מן הסבה הראשונה וכו' נמשל דרך חקוי לעגולה מדומה דרך מחשבה ורעיון (העגולות הרעיוניות, קויפמן, 2). הגד הגיד לי מחבר הספר הזה מפניני רעיונו וממליצות לשונו (ר"י חריזי, תחכ' א, 16). כי כל מי שיאמר עליו רעיון כי הוא קשרון הלב לא תבוא עליו השאלה הזאת (ישועה בן יהודה הקראי, ס' העריות, XIX). כשהאדם שוכח והוא רוצה להזכיר שישפיל ראשון למטה וירד הליחה הטבעית ממוח הזכרון אל מוח הרעיון מן הרעיון אל הדמיון וזוכר מה ששכח (ס' הנמצא, סא:). ונכניס בלבנו מוראו (של הקב"ה) ונקבע ברעיוננו אהבתו (ס' החנוך, מצוה תפט). — ואמר המשורר: ויטוה לשוני פתיל רעיוני (ר"י חריזי, אחבר חמודות, תחכ', הקד', 6). הלא כחות שלשה שם בקרבו ובשלשה חדרים ישכנו בו והם דמיון וגם רעיון וזכרון (ר"י זבארה, בתי הנפש, בס' שעשועים, דודזון, 156). הוא המעתיק רעה המתיק כתב ספרו ברעות רעיון (משלם בן שלמה דאפיאירה, נרודי, ידיעות מכון שוקן ד, לג). — ומ"ר °רעיונים: ומחוגה זו לא נהיתה ולא נראתה אבל רעיוני החכמים יעשוהו (ראב"ע, משפטי הנולד, 120). והשלישי במה שאנו מתיחדים בו במצפונינו ובמדותינו ובמחשבותינו והצפון בלבותינו מן הרעיונים הטובים והרעים (ר"י א"ת, חו"ה, הפרישות ה). וכבתה אש היצר מלבותם ונפסק חומה מרעיוניהם (שם, אהבת ה' ז). ותנקה הנפש מהבלבולים המחשביים והכעסיים וכו' ותתודה על הרעיונים ותקבל שלא תזכרם בלשונה (הוא, כוזרי ג ה). על כן ראיתי לרשום בתחילת צורת הטבעים הארבעה וכו' כדי שיהיו קרובים להבין ושיהיו הרעיונים ממהרים לזכור אותם בלי טורח (הוא, תקון מדה"נ לרשב"ג, יח). כי אם ירבה המחשבה ויטריח כל רעיוניו יבהל ולא יבין אז אפילו מה שדרכו להבין (שם שם לב). ור' משה בן עזרא משה הפנינים ממצולות הרעיונים (ר"י חריזי, תחכ' ג, שעה"ש 175). ומארך (היין) העדנה ומאחר הזקנה ומחדד רעיונים (ר"י זבארה, שעשועים א, דודזון, 12). ואפשר נספר לפני אדוננו כי נדודכם החריד רעיונינו (מכתב ר' יוסף בן תנחום הירושלמי, מטמוני נסתרים, 18). מה מאד אתה בוטח בעורות הבהמות המתות ואתה חושד הרעיונים החיים (מוסרי הפלסופ' א א). ואיך על אלה לא פקחת עיניך הסיתוך גם יכלו לך רעיונים זדונים ושעפים נרפים (בדרשי, בחינת עולם ט). ואלה הדברים אשר דבר ותוכחות מלין אשר חבר מבהילים הרעיונים ירתיחו הנפשות כסיר (פסק הגאון דלאטש בראש ס' הזהר, וילנא). הרעיון הזה התארג והשתזר עם רעיונים שונים (ר"י צויפל, שע"י ג, כד:). — ואמר הפיטן: לך הגבורה אשר בסודה נלאו רעיונינו לעמוד (רשב"ג, כתר מלכות, נפלאים מעשיך). — ואמר המשורר: לרעו נבהלו כל רעיונים ותעו בחזות שכלו שעפים (רמב"ע, הענק א, ברודי, שיח). וכל רעיוני חרדים לסיני ולבי ועיני להר העברים (ר"י הלוי, היוכלו פגרים, זמורה א, 50). אך לא מחשבי ישאוך וחלמתי ושעיף רעיוני לא דמוך (הוא, כל עצמתי, שם  ח, 369). חרדה גדולה עברה לפני וכו' אז נתבלבלו כל רעיוני (יוסף הכהן, מחלוקת בין עשיר ועני, בס' שעשונים, דודזון, CXX). — ומ"ר °רעיונות: ואאריך לשון לערוך לנגד עיניך מערכת מלאכות וסבלות וטרדות ורעיונות שונות אשר נתן לי הזמן לענות בהן (מכתב שד"ל, בכורי העתים תקפט, 76). ורעיונות חדשים נולדים בקרבו וטורדים את לבו (שם, 77). ככה לא יאתה להתהדר ברעיונות נשגבים יתר על המדה הדרושה (קרית ספר, הקד', 3). ברעיונות האלה השתעשעתי עדי נפלה תנומת נחת על עפעפי (ארטר, מאזני משקל, בהצופה לב"י).