פ"י, תִּרְפֹּשׂוּן — כמו ב. רָפַס, רָפְשָׂה החיה את המים ברגליה, מלאה אותם רפש וטיט, עכרה אותם, trüben; troubler; to trouble: המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תִּרְפֹּשׂוּן (יחזק' לד יח).

— נִפע', בינ' נִרְפָּשׂ, — נִרְפַּשׂ המעין, נעכרו מימיו: מעין נִרְפָּשׂ ומקור משחת צדיק מט לפני רשע (משלי כה כו).  ועי' רָפַשׁ.