ב. רֶפֶשׁ
*, — מלה מסֻפקה: כמה מצודות עשיתי, כמה רמיזות עשיתי, כמה רפשי' עשיתי עד שרפשתיו (את בן הדד) בידיך ועכשיו הוצאתו בשלום1 (ר' אבא בר כהנא בשם רבי לוי, מד"ר איכה, א"ב קדמאה, ממרום שלח).
1 [למעשה אין כאן אלא גרסה משבשת במק', הנוסח הנכון יותר שבמד"ר ויקר' כו: כמה מצודות וחרמים פרשתי לו עד שבא, ואולי היה העקר: עד שתפשתיו ובא לידיך. ועי' גם רִפּוּש,ׁ הערה.]