°, ת"ז, — עשוי מתוך רצון וחפץ, willentlich; volontaire; voluntary: ונקרא זה הכח נפש המרגשת והיא אשר ממנה נמצאו לבעלי חיים חמשת חושים הידועים וכח התנועה המקראית (ס"א המקומית) והרצונית (רוח חן א). המות שתי מיתות, מיתה רצונית ומיתה טבעית (מבחר הפנינים מד כב, הברמן, סה). באו בית אל ופשעו, זה הצווי אינו על דרך מצוה רצונית אלא על דרך גזום (רד"ק, עמוס ד ה). כי יבחרני מיתר שכני לצפני בסכו מרוכסי מהומות מקריות, מרגשי שואות רצוניות (ר"י בדרשי, בחינת עולם יב). וכבר ימצאו סוגי הדבורים אשר תעיין בם ההלצה מהענינים הרצוניים שלשה (ר"י מסיר ליאון, נופת צופים א ג, 12). ר': ומה הם הארבעה אבות נזקין שצועקים לפני ה' ומבקשים נקמה? ת': ראשונה שפיכת דמים הרצוניי אשר יעשה בזדון (אברהם יגל, לקח טוב). — ובמשמ' בעל רצון וכונה, עושה ברצון ובכונה: הסדר הנמצא בכוכבים הוא בהכרח מכוון מפועל רצוניי (ספורנו, אור עמים, יח.).