רִצּוּד

°, ש"ז, — שה"פ מן רָצַד, כמו רִקּוּד1: אם הייתה עושה כאותה קריעה וירידה ונזילות ההרים אשר פתרונו ריצוד וריקוד ההרים וקדיחת אש את המים הנמסים (ר"ת, הכרעות בתשו' דונש על מנחם, 51).



1 [עפ"י הבנה זו של רָצַד. עי' שם, הערות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים