1 ש"ז, סמי' רְצוֹן, כנ' רְצוֹנִי, רְצוֹנְךָ, רְצוֹנֶךְ, רְצֹנְכֶם, רְצוֹנוֹ, רְצֹנוֹ, רְצוֹנָם, רְצֹנָם, — א) קבלת דבר בהסכמה, ביחוד קבלת קרבן האדם ע"י האל, שנחה דעתו ממנו, Befriedigugng; content(e)ment, satisfaction, בפרט עם למ"ד היחס, לְרָצוֹן לפני ה' וכדו': ועשית ציץ זהב טהור וכו' והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל וכו' לְרָצוֹן להם לפני יי' (שמות כח לו-לח). אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לִרְצֹנוֹ לפני יי' (ויקר' א ג). וכי תזבחו זבח שלמים ליי' לִרְצֹנְכֶם תזבחהו (שם יט ה). איש איש וכו' אשר יקריב קרבנו וכו' לִרְצֹנְכֶם וכו' כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לְרָצוֹן יהיה לכם ואיש כי יקריב זבח שלמים ליי' וכו' תמים יהיה לְרָצוֹן (שם כב יח-כא). וכי תזבחו זבח תודה ליי' לִרְצֹנְכֶם תזבחו (שם שם כט). והניף את העמר לפני יי' לִרְצֹנְכֶם (שם כג יא). והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לְרָצוֹן על מזבחי (ישע' נו ז). כל צאן קדר יקבצו לך אילי נביות ישרתונך יעלו על רָצוֹן מזבחי ובית תפארתי אפאר (שם ס ז). עלותיכם לא לְרָצוֹן וזבחיכם לא ערבו לי (ירמ' ו כ). — ולקח האל רצון מיד האדם, לקח מנחה לרצון: וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח יי' בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רָצוֹן מידכם (מלאכי ב יג). — ב) רצון האדם או האלהים במשמ' יחס נפשי טוב, נטית חסד לאחר, בנגוד אל אף, עברה וקצף, Huld, Gnade; bienveillance, bonnes graces; graciousness, mercy: כי באפם הרגו איש וּבִרְצֹנָם2 עקרו שור (בראש' מט ו). וממגד ארץ ומלאה וּרְצוֹן שכני סנה תבואתה לראש יוסף (דבר' לג יו). כי בקצפי הכיתיך וּבִרְצוֹנִי רחמתיך (ישע' ס י). כי אתה תברך צדיק יי' כצנה רָצוֹן תעטרנו (תהל' ה יג). כי רגע באפו חיים בִּרְצוֹנוֹ (שם ל ו). יי' בִּרְצוֹנְךָ העמדת להררי עז הסתרת פניך היית נבהל (שם שם ח). היטיבה בִּרְצוֹנְךָ את ציון (שם נא כ). כי תפארת עזמו אתה וּבִּרְצוֹנְךָ תרים קרנינו (שם פט יח). אוילים יליץ אשם ובין ישרים רָצוֹן (משלי יד ט). רְצוֹן מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש (שם שם לה). באור פני מלך חיים וּרְצוֹנוֹ כעב מלקוש (שם יו יה). נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו (שם יט יב). — ובסמ' אל מקבל הרצון, רצון עמך, במשמ' רצונך לעמך: זכרני יי' בִּרְצוֹן עמך פקדני בישועתך (תהל' קו ד). — ובצרופים יום רצון, עת רצון, שנת רצון: כה אמר יי' בעת רָצוֹן עניתיך וביום ישועה עזרתיך (ישע' מט ח). הלזה תקרא צום ויום רָצוֹן ליי' (שם נח ה). לקרא שנת רָצוֹן ליי' ויום נקם לאלהינו לנחם כל אבלים (שם סא ב). ואני תפלתי לך יי' עת רָצוֹן (תהל' סט יד). — ועם פעל או תאר, השביע את פלוני רצון, שבע רצון: נפתלי שבע רָצוֹן3 ומלא ברכת יי' (דבר' לג כג). פותח את ידך ומשביע לכל חי רָצוֹן (תהל' קמה יו). — ג) ורצון האדם או האל במשמ' מה שרצוי לו: שפתי צדיק ידעון רָצוֹן ופי רשעים תהפכות (משלי י לב). שחר טוב יבקש רָצוֹן ודרש רעה תבואנו (שם יא כז). טוב יפיק רָצוֹן מיי' ואיש מזמות ירשיע (שם יב ב). זבח רשעים תועבת יי' ותפלת ישרים רְצוֹנוֹ (שם יה ח). רְצוֹן מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב (שם יו יג). — והפיק רצון, מצא רצון וחן בעיני אלהים ואדם: כי מצאו מצאי חיים ויפק רָצוֹן מיי' (משלי ח לה). טוב יפיק רָצוֹן מיי' ואיש מזמות ירשיע (שם יב ב). מצא אשה מצא טוב ויפק רָצוֹן מיי' (שם יח כב). — ד) כמו חֵפֶץ, מה שהאדם חפץ ורוצה4, Willen, Wollen; volonte; will, wish, בפרט בצרוף עם עשה, עשה רצון האדם או האלהים, מלא את חפצו: לעשות רְצוֹנְךָ אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי (תהל' מ ט). ברכו יי' כל צבאיו משרתיו עשי רְצוֹנוֹ (שם קג כא). למדני לעשות רְצוֹנְךָ כי אתה אלהי רוחך טובה (שם קמג י). רְצוֹן יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם (שם קמה יט). ועתה תנו תודה ליי' אלהי אבתיכם ועשו רְצוֹנוֹ (עזר' י יא). — ועשה כרצונו במשמ' זו: והשתיה כדת אין אונס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כִּרְצוֹן איש ואיש (אסתר א ח). ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כִּרְצוֹנָם (שם ט ה). ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כִרְצוֹנוֹ והגדיל (דנ' ח ד). ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כִּרְצוֹנוֹ (שם יא ג). ויעש הבא אליו כִּרְצוֹנוֹ ואין עומד לפניו (שם שם יו). ועשה כִרְצֹנוֹ המלך (שם שם לו). ותכנע לפניהם את ישבי הארץ הכנענים וחתנם בידם וכו' לעשות בהם כִּרְצוֹנָם (נחמ' ט כד). — וכרצונם במשמ' ככל שהם רוצים: ועל גויתנו משלים ובבהמתנו כִּרְצוֹנָם (שם שם לז). — וככל רצונם במשמ' בכל לבם, חפצים לעשות: וישמחו כל יהודה על השבועה כי בכל לבבם נשבעו ובכל רְצוֹנָם בקשוהו (דהי"ב יה יה). — ובתו"מ, רצון האדם ורצון האלהים, רצון אבינו שבשמים, רצון קונו של אדם, שלא ברצון וכדו': פרתו של ר' אליעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים (שבת ה ד). לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה (חוני המעגל, תענ' ג ח). הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון וכו' קנה (יבמ' ו א). עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו, בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך (ר' גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא, אב' ב ד). הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים (יהודה בן תימא, שם ה כ). בזמן שישראל ברצון לפני המקום מה נאמר בהם את קרבני לחמי, כבנים שמתפרנסין מאביהן (תוספת' מנח' ז ט). רבון העולמים וכו' כבשתי את יצרי ועשיתי רצונך (ר' ביבי אבא בשם ר' יוחנן, ירוש' תענ' ב ד). בני, כמותך ירבו אושי רצון המקום בישראל (שמעון הצדיק, שם נדר' א א). אמו של ר' ישמעאל באת ואמרה וכו' גערו בישמעאל בני שאינו נוהג בי כבוד וכו' כד נפיק מבית וועדא אנה בעה משזג' ריגלוי ומישתי מהן ולא שבק לי, אמרין הואיל והוא רצונה הוא כבודה (שם קדוש' א ז). כתיב ולקחתי דגני בעתו וגו' וכתיב ואספת דגנך וגו' לא קשיא, כאן בזמן שישראל עושים רצונו של מקום (ברכ' לה:). הרואה מרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו (שם נז:). ומה לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה (ר"ע, מכ' כד:). לשחרית א"ל, רבי, אלך למרחץ, א"ל רצונך5 (ד"א ו). בימי הורדוס המלך היו גשמים יורדין בלילות, בשחרית נשבה הרוח נתפזרו העבים וכו' והיו פועלים יוצאים ועוסקים במלאכתן וכו' והיו פועלים יוצאים ועוסקים במלאכתן ויודעין שרצון אביהם שבשמים מעשיהם (מד"ר ויקר' לה). היה המלך אוהבו (את הצבי), בזמן שהוא יוצא לשדה היה מפקיד: ירעה יפה לרצונו, לא יכה אדם אותו (שם במד' ח). שסיפק ביד מלכים לשתות ולעשות כל רצונן בעבירה (שם שם י). כל זמן שהיה בנו עושה רצונו היה המלך רואה איזו נטיעה יפה בעולם ושותלה בפרדס של בנו (שם קהל' א, מתוקה שנת העובד). — *ובנוסחה יהי רצון6 בתפלה: היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא, היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר ואמר יהי רצון שלא יהיו אלא בני ביתי הרי זו תפלת שוא (ברכ' ט ג). יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתבנה עירך במהרה בימינו (אב' ה כ). זה הוא סדר התמיד לעבודת בית אלהינו, יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן (תמיד ז ג). יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שלא תצא עלינו גלות (ירוש' יומא ה ג). ר' אלעזר בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשכן בפורינו אהבה ואחוה ושלום ורעות (ברכ' יו:). רב בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים וכו' (שם שם). רב ספרא בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשים שלום בפמליא של מעלה וכו' וכל העוסקין שלא לשמה יהי רצון שיהו עוסקין לשמה (שם יו:-יז.). מאי מברך (האורח את בעה"ב) יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא (ר' שמעון בן יוחי, שם מו.). יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהי ריוח בעולם (תפלת חוני המעגל, תענ' כג.). (אמרו המלאכים לאברהם) יהי רצון שתזכה לעשות עוד סעודה אחרת לבר דבר דיתיליד לך (ר' יהושע, מד"ר וירא מח). בצאתו (של הכהן) מן הקדש אומר יהי רצון מלפינך שתהא שנה זו גשומה שחונה וטלולה וכו' (ר' יוסי ב"ר חלפתא, שם ויקר' כ). — *רצוני, רצונך במשמ' רוצה אני וכו': ומעשה בגוי אחד שהביא דגים לרבן גמליאל ואמר מותרין הן אלא שאין רצוני לקבל הימנו (ביצה ג ב). ואם אמר לו טול לי הימנה חפץ פלוני לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר (גיט' ג ה). אמר לו מה אתה טוענני רצוני שתשבע לי חייב (שבוע' ז ח). הלך וישב לו ואמר הואיל ועליך מצוה אם רצונך לפרוק פרוק פטור (ב"מ ב י). שאלו את הזקנים אם אין רצונו בעבודה זרה למה אינו מבטלה (ע"ז ד ז). אמר לי, רבי, רצונך שתדור עמנו במקומנו (רבי יוסי בן קסמא, אב' ו ט). מי שיש לו פתח במבוי אין בני מבוי כופין אותו לעשות הימנו דלת למבוי שיכול לומר רצוני שאיכנס בחבילתי על פתחי (תוספת' ב"מ יא טו). אמרה לו (המדינה לישראל) רצונך שתשתה יין וכו' רצונך שאשמע לך (ספרי במד' קלא). רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך (רבי אלכסנדרי, ברכ' יז.). אמר להם (השועל לדגים) רצונכם שתעלו ליבשה (שם סא:). מעשה ברשב"ג (ור' יהודה) ור' יוסי שהיו מסובין בעכו וקדש עליהם היום, אמר לו רשב"ג לר' יוסי ברבי רצונך נפסיק וניחוש לדברי יהודה חברינו (פסח' ק.). ההוא דאתא לקמיה דרבי נחמיה א"ל וכו' רצונך שתגלגל עמי בעדשים (כתוב' סז:).האומר לחבירו עבדי גנבת והוא אומר וכו' אתה נתת לי במתנה, רצונך השבע וטול (ר' אבא, ב"ב קכח.). בשעה שביקש הקב"ה לבראות את האדם קרא כת אחת של מלאכי השרת אמר להם רצונכם נעשה אדם בצלמנו (ר', סנה' לח:). (אמר הקב"ה לדוד) רצונך יכלו זרעך או תמסר ביד אויב (רב, שם צה.). א"ל (רבי לר' פנחס) רצונך סעוד אצלי (חול' ז:). אמה ליה (רבי לצדוקי אחד) רצונך שתסעוד אצלי (שם פז.). נכנס רבי אליעזר (אל ריב"ז) וישב לפניו ואמר ליה רבי רצונך אומר דבר אחר לפניך (אדר"נ כט.). א"ל רבי יהושע לר"ג רבי רצונך שנקבל פני פולסופוס חבירנו (ד"א ה). ואם רצונך לידע שנדמית אסתר ללבנה, כשם לא נקראתי לבא אל המלך זה שלשים יום (מד"ר שמות טו). ולפי שהם (בני ישראל) מקודשי' לשמים לכך מה שהם מקדשי' הוא מקודש, רצונך לידע צא ולמוד מכלי השרת וכו' (שם שם). כל הייסורין לצד אחד והעניות לצד אחד, רצונך לידע בא וראה וכו' (שם שם לא). אמר הקדוש ברוך הוא אומות העולם מכבדין אותי וכו' רצונך לידע עגלון מלך מואב אדם ערל היה וכו' (שם במד' טז). (אמר השטן לפני הקב"ה) אם רצונך אבד אומה זו (עם ישראל) מן העולם (ר' ישמעאל, שם אסתר ו, אם על המלך). אם רצונך אכנס לארץ ואהיה שם שתים ושלש שנים ואחר כך אמות (תנחומא בובר ואתחנן ו). רצונכם באו והסתכלו במצרים (פסיק' רב', רני ושמחי). רצונך יהנו בנינו מטובה זו שהשפיע הקדוש ברוך הוא לישראל (שם, שוש אשיש). אם רצונך יכנס תלמיד אחד ויאמר לו דבר ונשמח בו (סדר אליהו רבא יא). — *ולרצון, שלא לרצון במשמ' מדעת, בכונה, שלא מדעת, בלי כונה: שהאשה יוצאת לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו (יבמ' יד א). האשה שנטף חלב מדדיה ונפל לאויר התנור טמא שהמשקה מטמא לרצון ושלא לרצון (כלים ח יא). כל משקה שתחלתו לרצון אעפ"י שאין סופו לצרון או שסופו לרצון אעפ"י שאין תחלתו לרצון הרי זה בכי יתן, משקין טמאים מטמאים לרצון ושלא לרצון (מכשיר' א א). חלה האשה מטמא לרצון ושלא לרצון וחלב הבהמה אינו מטמא אלא לרצון (שם ו ח). — ובסהמ"א, גם מ"ר רצונים: פועל שמלאכתתו קשה כגון כף ודאי ברצון יניח חצי שכירותו או יותר ע"מ שיהא בטל (רגמ"ח, בכורות כט:). ארך אפים משמע שני רצונים אחת של טובה ואחת של רעה (שם, ב"ק נ:). מהם מי שמתנדב לרצון אהובו בממונו בלבד ומהם מי שמתנדב לרצון אהובו בגופו ובממונו (ר"י א"ת, חו"ה, אהבת ה' ב). אני מבקש החירות מעבדות הרבים אשר אני מבקש רצונם ואיננו משיגו וכו' ר"ל עבדות בני אדם ובקשת רצונם ואבקש עבדות אחר יושג רצונו בטורח מעט וכו' והוא רצון האלהים (הוא, כוזרי ה כה). והנה התבאר כי רצוננו ורצון הנפרד אמנם יאמר עליהם רצון בשתוף ואין דמיון בין שני הרצונים (ר"ש א"ת, מו"נ ב יח, הדרך השני). זה הכסיל והדומים לו מן ההמון לא ידמו המציאות אלא באדם אחד בלבד וכו' וכשיבואו רצוניו הפך רצונו יגזר כי כל המציאות רעה (ר"י חריזי, מו"נ ג יב). ברצון אתננה לך (מעשה ירושלמי, זלוטניק, 57). אין המלכים מלכים ברצון בלבד אלא בטבע (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה ג א, 68). ומעתה נדע בודאי כי בריאת העולם יצאה מרצונו המוחלט (מנחת קנאות, קויפמן, 98). כי אם הרצון והבחירה אשר הוא פועל בהם ממין הרצון והבחירה אשר באדם היה מתחייב הספק שאמרנו (ר"י אלבו, עקרים ג ב). ואמר חכם אחד אין עושר כמו הרצון וההסתפקות (בית מדות, מעלת הרצון, מא:). על כל זה ראה בעל הרצון שעדיין האור גדול (נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמק המלך ו, מג:). — ואמר הפיטן: עמו וצאנו יחון ברצונו, כי טל חיים ברצונו (ינאי, אתה מוריד ומעלה, קרוב' ויקר', זולאי, קסח). מלך עליון וכו' מאריך רצונים ומקצר חרונים (שמעון בר יצחק, מלך עליון, קרוב' ב ר"ה). בכי תמיד לעיניו והתחנני לפניו והפיקי רצוניו (שכחי יגונך, קונט' הפיוטים, 43). — ואמר המשורר: ועל אישים אשר יעשו רצונמו כאוריה (ר"ש הנגיד, הבמות, בן תהלים, ששון, יב; הברמן ב, 131). ואריתי והוא נרדם ברצון אשר ימנע והוא מקיץ בחימה (יוסף בן חסדאי, הלצבי חן, בן תהלים, ששון, ע). דרשו באלפי הזמן אולי בהם אנוש יפיק רצוניה (רשב"ג, נפש אשר, ביאליק-רבניצקי א, 28). הבינני וחנני נכחה ויפק את רצונך רצוני (הוא, ששוני, שם ב, 48). ולבו מפתים אלהים אחרים לבקש רצונם ולעזב רצון אל (ר"י הלוי, היוכלו פגרים, זמורה א, 50). נסה עלי ידידי אור רצונך (משלם בן שלמה דאפיאירה, המיראת, ברודי, ידיעות מכון שוקן ד, טו). לאלהים עליון מלאך הריון ושלוחי רשיון רצונו משלימים (הוא, בחזות, שם שם, נה). — °ושבע רצון7  במשמ' מְרֻצֶּה, ואמר המשורר: וראיתי בליעל חסר לב שבע רצון וילין על אבוסו (הוא, ינפף, שם שם, ע). — °ורצוני (רצונו) לומר וכד'8, ובר"ת צ"ל במשמ' כונתי לומר: כי אמרי על הדמיון בנקבי שם האלף והבית והלמד לא יורה על יותר מן האותות האל, רצוני לומר שאינני מורה על ענין מיוחד וכו' וכבר בארתי זה בתחלת ספר התוספת והוספתי לבארו ולגלותו בזולת הספר ההוא, רצוני לומר בספר ההכלמה וכו' וראיתי לנהוג כל שערי הספר מנהג אחד, רצוני לומר שתהיה הנקיבה הולכה על דרך אחת (ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, הקד', 4). וכאשר ראיתי זה ולא היה לי וכו' מה שאגזר בו על שרשיהם רצוני לומר על שרשי המלות (שם שם, 5). וכבר סדרנו אותות אלף בית בחלק הזה סדור שוה וישר לא השגיח עליו זולתנו, רצוני לור שלא שמנו אבה קודם אבד ולא ויתאבלו קודם ויתאבכו וכו' (שם שם, 7). ואז תגיע אל בקשתך, רצוני לומר הדביקה ברוחני, רצוני לומר השכל הפועל (הוא, כוזרי א א). — °ומכאן בקצור רָצוֹן במשמ' כַּוָּנָה, עקר הבנת הדברים,Absicht, Meinung; intention: והיה רצונו בזה אם לא יבין העם המלות האלו וענינם בדרך שכלם אמור להם שאני הוא  הידוע אצלם מצד הקבלה (הוא, חו"ה, היחוד י). ואחר אשר התבאר הרצון באמרו תחת השמש תחת השמים התבאר ג"כ מה שאמרו רז"ל למעלה מן השמש (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, הקד', א.). אמנם אלה הצורות הם צורות מלאכיות, רצוני מלאכת האדם (אמו"ר לראב"ד א ב, 9). רק שהאופן הראשון הוא נמנע, רצוני שתהיה הצורה האויריית מקבלת הצורה המימיית (שם). אחר כן הקנה האל ית' לחומר צורת גשם תחלה, רצוני צורת גשם בשלוח, איננו אויר ולא מים ולא אש ולא ארץ, אך היא ההתדבקות לבד (שם, 10). ורצוני באמרי עשן לא עשן האש אלא אידים יבשים (שם ב ב, 44). כשיעויין בתכלית למקדשי אל אשר הם שני המקדשים הנזכרים רצוני התורה ובית המקדש (מעשה אפוד, הקד' 12). וראיה גמורה שאין רצון הכתוב לאחד מאלו השלש הקפות וכו' (ר"א הקראי, גן עדן, קדה"ח ב, ד.). סגולת זאת הנפש על רוב החכמות העיוניות אשר אין הרצון בהם אלא העמידה על אמתתם לבד (אוצר נחמד ב, קצו). הרצון במדינה מחוז בו עיירות רבות (רלב"ג, אסתר א). בשנת יז ליהושפט, הרצון שעברו לו ממלכותו אותם השנים (ר"י אברבנאל, מ"ב א). הבנתי מדריך שרצונך כי בשתי בחינות יכולים לדבר ממנו (רמח"ל, חוקר ומקבל, 7). — °רָצוֹן ראשון, רצון האלהים: היתכן מציאות הכתב בלוחות יותר מופלא ממציאות הכוכבים בגלגל, כמו שזה ברצון ראשון, לא בכלי עשאם, כך יהיה זה הכתב הכתוב ברצון ראשון, לא בכלי (ר"ש א"ת, מו"נ א סו). — °ונוסחה קבועה בתפלה, אמן כן יהי רצון, ובר"ת אכי"ר.