*, ש"ז, — מעשה הַמְרַצֶּה והמפיס, רצוי שאלה, פיוס הבא בבקשה, בתפלה וכדו': רבה אמר וכו' א"ל אביי (לרבה) בשלמא תחילתו מזכיר גשמים הזכרה נמי ריצוי שאלה היא1 אלא סופו מאי ריצוי שאלה איכא (תענ' ד:). — ובסהמ"א: לפי שהוכיח את הראשונים בקנטורים התחיל יהודה נסוג לאחוריו וקראו יעקב בדברי רצוי (רש"י, בראש' מט ח). מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם, עד שאינכם כדַי שאפנה אל מנחתכם ולקחת ריצוי מידכם (הוא, מלאכי ב יג). ולכך ויברכו כל הקהל לה' אלהי אבותיהם מתוך ריצוי לשון ומחמת קדושתו (הוא, דיה"א כט כ). דשח ושחק עם אשתו, שיחה בטלה של ריצוי תשמיש (הוא, ברכ' סב.). הודאה היא, ואין בה הפסק דבר אחר, לא הפסק תחינה ולא הפסק ריצוי (הוא, פסח' קה.). וכשם שירמיה אמר אמן אחר ריצוי אף אנו נאמר אמן אחר דברי תחינה (מחזור ויטרי תסט). והכתוב הזה תולה צורת הצום והרצוי המובחר לפני המקום (ראב"א, הגיון הנפש, יד:). כי העינוי והרצוי לפני המקום שהמתענה יהיה רחוק מכל טנופי העולם הזה (שם, טו:). שרצינו ברצון נפשינו רצוי גמור בלא שום זכר אונס כלל (ספר השטרות לר"י ברצלוני, 14). ועבד שנמצא שהוא אוכל נבילות וטריפות או שמחלל שבתות ייסרהו רבו פעם ראשונה ושנייה ויאיים אליו בהכאה ובהתראה ובריצוי (תשו' הגאו' ב ט, ורטהימר, גנזי ירושלים ד). אבל מקרא יג מדות מנהג כשר הוא ותורה היא לפי שהן דברי חינון וריצוי (ר' קלונימוס, מעשה הגאונים נו). כי בביטול רצוי זה ומצוה זו בטל קרבן (ריטב"א על ר"ה א, כא:). מזגי האדם מטים אל הכעס או אל הסבלנות והריצוי (ר"י אברבנאל, נחלת אבות ה, ד' מדות בתלמידים). ואף על פי שהזכיר הכתוב וינחם אותם וידבר על לבם שנראה בזה שהיה להם רצוי מיוסף, מכל מקום לא ראינו שיזכיר הכתוב מחילה ביוסף (בחיי לבראשית, אחרי קברו את אביו). — ואמר הפיטן: רצוי זבחיו וזבחי עדה לפניו יובילו היות רגיל בם (יוסי בן יוסי, אתה כוננת, עבודה, מחז' איטל' ב, ריד.). רצוי תמיד הגיש בערבים (הוא, אמוני עתים, עבודה, שם שם, ריז). ברית רישומו ריביתה, ריצוי רוחו רויתה (ינאי, ברית, קרוב' בראש', זולאי, לג). אם לא יקדים קירובו יקולל, אם לא ירחיש ריצויו ירוחק (הוא, אם, קרוב' ויקר', שם, קכה). כקודש מחולים, כריצוי ממריבה (הוא, כאחד, שם שם, קס). ריצוי שתי חנוכות לזובח (הוא, קרוב' חנכה, שם, שמח). רצוי תשורה לפניך העלה, רצית ניחוחו ושועו עלה (משלם בן קלונימוס, אשוחח נפלאותיך, עבודה, Elborg., Stud., 127). רצוי הזיות טבל והצליף במנין (הוא, אמיץ כח, עבודה). נעים וטוב מה מתוק מתרגל, מצוי לרצוי אב לבן יפרגל (שלמה הבבלי, אחשבה, זולת שבת בראשית). בינה רצוי תורמים (שלמה ברבי יהודה, שחורה ונאוה, יוצר א פסח). ספד לרנה ולרצוי תוכחות (שלמה הקטן, תבוא לפניך, סליח' תענ' חמישי). קרבן תפלתי יכון כשלם ולא כמחוסר, רצוי לרצון קבל כטנא בכורי גנוסר (אליה בר שמעיה, אנא חטא, סליח' שחר' יוה"כ). רצויו כניחוח לתמר (אזרחי העיר, סליח' ג עשי"ת). — °ובמשמ' שביעת רצון: והוא הכלי הנאות אשר יתמזג בו החמר ויוכן לקבל רצויו של אומן (ר"י מוסקאטו, קול יהודה לכוזרי א א, יב.).