* 1, פ"י, – כמו רָצַם, לחץ, דחק ומעך: דאשתכח מאכולת רצופה וכו' להך לישנא דאמר דחוק הוא אימא שמש רצפה (נדה יד.). נמצא עליה כגריס ועוד ואותו עוד רצופה בו מאכולת ר' חנינא אומר טמאה (שם נט.).

– נִפע', *נִרְצַף, – שרצפו אותו: שפוד שנרצף2 אסור לתקנו ביום טוב (שמואל, ביצה כח:). סנדל דומה לדג של ים. מתחילתו ולד הוא אלא שנרצף (נדה כה:).