1, ש"נ, סמי' רִצֲפַת, — כסוי של אבנים נרצפות לקרקע הבית או החדר, (Stein) Pflaster; pavé; pavement: ויביאני אל החצר החיצונה והנה לשכות וְרִצְפָה עשוי לחצר סביב סביב שלשים לשכות אל הָרִצְפָה וְהָרִצְפָה אל כתף השערים לעמת ארך השערים הָרִצְפָה התחתונה (יחזק' מ יז-יח). נגד העשרים אשר לחצר הפנימי ונגד רִצְפָה אשר לחצר החיצונה (שם מב ג). מטות זהב וכסף על רִצֲפַת בהט ושש ודר וסחרת (אסתר א ו). ויכרעו אפים ארצה על הָרִצְפָה וישתחוו (דהי"ב ז ג). — ובתו"מ: מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק וראה הרצפה שהיא משונה מחברותיה (שקל' ו ב). עמוד והפג אחת על הרצפה (יומא א ז). נשפך על הרצפה ואספו פסול (זבח' ב א). הגיע לרצפה וכו' צבר את הגחלים על גבי הרצפה (תמיד א ד). למטה ברצפה באותו הקרן מקום היה שם אמה על אמה (מדות ג ג). ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות וכו' לא אסרה תורה אלא רצפה של אבנים (עולא, מגי' כב:). — ובסהמ"א: מעזיבה, רצפת טיט (רש"י, סוכה טו.). — ואמר המשורר: נטה לשתות בתוך גן על שפת נהר עלי רצפה (רמב"ע, הענק ב, ברודי, שלז).2 — °ורצפת קרום הריר: מכסה הקרום עשוי כמעט כולו לשכות לשכות הנודעות בשם לשכות הרצפה יען כי הן מרצפות את חללי הגוף כעין רצפת אבנים (י. טובים, הדיפתיריה ו, 19).