רִצְפִּית
*, ש"נ, — כעין אבק או עפר שעל הצמחים: הסיג של רצפית1 הרי אלו מִטמאין ומְטמאין ומצטרפין (ר' אליעזר, עקצ' א ב). — ובסהמ"א: האבק אשר יארג על קצת הצמחים והוא רצפית1 דמות אריגת העכביש (פי' המשנ' לרמב"ם, עקצ' א ב).
1 [כך יש לתקן במקום רצפות שבדפוס'. עין דברי לֵו, Flora I, עמ' 76. וכן גרסת הערוך ערך סג שפרש: העפר שעל שרשי הירק. וכן פרוש הגאונים (אפשטין, 138).]