ג. רָצַף

° 1, פ"י ,— אפה כעֻגת רצפים, ואמר הפיטן:  קטוף העסה בחררה קמוצה, רצופה בראשיהם שלא חמצה (ר"י טוב עלם, אמנה גדולה, קרוב' שבת הגדול).


1 [פעל שגזר הפיטן מן רִצְפָּה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים