רַצָּף – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

רַצָּף

°, ש"ז, — איש הרוצף אבנים לרצפה, Pflasterer; paveur; paviour: נוהג בדבור ובספרות.

ערכים קשורים