רַקָּח

ש"ז, מ"ר רַקָּחִים, — הממזג ומוסך מיני מרקחת, Salbenmischer; parfumeur; perfumer: ועל ידו החזיק חנניה בן הָרַקָּחִים (נחמ' ג ח). ועי' רַקָּחָה. — ובסהמ"א: משקים וממתקים הנעשים ביד הרקחים הנכרים (אליהו ירושלמי, לקו"ק, נספח', 28).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים