ש"ז, מ"ר סמי' רִקֻּעֵי, – מטלית מושמה על דבר כצפוי כדי לכסות על חֹרים או על חלל ריק1, Flicken, Belag; tache, couvrage; patch, covering: ועשו אתם רִקֻּעֵי פחים צפוי למזבח (במד' יז ג). – ובתו"מ: ריקועי זהב צפוי לבית קדשי הקדשים (שקל' ד ד). אין עושין אותן ריקועין אפילו אחורי בית הכפורת (תוספת' תמור' ד ח). בית ה' אלהיך וכו' לרבות את הריקועים (ע"ז מו:). – ובסהמ"א: ובן השמר הדומה לרקועים הוא הנקרא צפאיחי בערב' (פרושי אבן רשד על חרוזי אבן סינא). הוציאו משם (את המשי) ורקועו ופתילו וטויתו ואריגתו (קלונימוס, בעלי חיים ד ז). – ואמר המשורר: וראה פימות הגוף שבו מחלש רקעי פחים (רמב"ע, הענק ה, ברודי, שנט).