רְקִידָה

*, ש"נ, — מעשה הרוקד, קפיצה: ואומר (בברכת הירח) ג"פ סימן טוב וכו' ורוקד ג' רקידות כנגדה (סופר' כ ב). — ובסהמ"א: הידוס, רקידת התרנגולים (רש"י, ב"ק יז:). מפני מה העורב הולך ברקידה (אלפא ביתא דבן סירא, כו:).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים