1, ש"ז, סמי' רְקִיעַ, — מעין מטלית מחזקת המושמה כאלו מתחת לנבלי השמים במקור נדפס 'אשמים' המבֻקעים: ויאמר אלהים יהי רָקִיעַ בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים ויעש אלהים את הָרָקִיעַ ויבדל בין המים אשר מתחת לָרָקִיעַ ובין המים אשר מעל לָרָקִיעַ ויהי כן ויקרא אלהים לָרָקִיעַ שמים (בראש' א ו-ח). יהי מארת בִּרְקִיעַ השמים (שם שם יד). ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רְקִיעַ השמים (שם שם כ). השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הָרָקִיעַ (תהל' יט ב). הללו אל בקדשו הללוהו בִּרְקִיעַ עזו (שם קנ א). והמשכילים יזהרו כזהר הָרָקִיעַ (דנ' יב ג). — ורקיע זה שמעל כנפי הכרובים במרכבה: ודמות על ראשי החיה רָקִיעַ כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה ותחת הָרָקִיעַ כנפיהם ישרות (יחזק' א כב-כג). ואראה והנה אל הָרָקִיעַ אשר על ראש הכרבים כאבן ספיר (שם י א). — ואמר בן סירא: כלי צבא נבלי מרום מרצף רקיע מזהירתו (ב"ס גני' מג ח). — ובתו"מ: (טומאה) על גבה, כנגדו עד הרקיע טמא (אהל' ט ד). שהרקיע של מים והכוכבים של אש (ר"ש בן יוחי, ירוש' ר"ה ב ה). שנים עשר מזלות בראתי ברקיע (ברכ' לב:). הרואה רקיע בטהרתה אומר ברוך עושה (מעשה) בראשית (ריב"ל, שם נט.). מיום שחרב בית המקדש לא נראית רקיע בטהרתה שנאמר אלביש שמים קדרות (בשם רב חסדא, שם שם). היכן הוא כל צבאם נתונים, ברקיע שהוא למעלה מן השמים, ומן הארץ ועד הרקיע מהלך ה' מאות שנה ועוביו של רקיע מהלך ת"ק שנה ומרקיע עד הרקיע מהלך ת"ק שנה (מד"ר בראש' ו). אמרו (אנשי דור הפלגה) א' לאלף ותרנ"ו שנה הרקיע מתמוטט (שם שם לח). רב אמר ב' רקיעים הן, שמים ושמי שמים, ר' אלעזר אמר ז' רקיעים הן, שמים ושמי ושמים, רקיע, שחקים, מעון, זבול, ערפל (שם דבר' ב). — ובסהמ"א: ושערים בנפש ומהן חקק שבעה רקיעים ושבע אדמות (ס' יצירה ד ד). חרטומי מצרים וחכמיה חכמים הם בחכמת הרקיע (יוסיפון, גינצבורג, סה.). הוי יודע כי הרקיע הראשון המכסה את כל הרקיעים מלמעלן ומלמטן וכו' נחלק לש"ס חלקים (ראב"ח הנשיא, ס' העבור א ו, 16). ומפני שמרכז רקיע החמה יוצאה ממרכז הארץ יהיה הקו החולק את גלגל המזלות לשני חלקים שוים חולק את גלגל רקיע החמה לשני חלקים שאינם שוים (שם ב ב, 80). ואלו (רקיע, לבנה, צדק, מאדים וכו') הם רקיעי הכוכבים הנקראים שמשי הרקיע (הוא, חשבון המהלכות א א). הוי יודע כי שטח עקמומית גלגל הירח הוא שקראו הכתוב רקיע (ר"י ישראלי, יסוד עולם ב א, יט:). — ואמר המשורר: יעדו בצורה מצלעיו, להיות עזרו ושעשועיו, לכבש עוף רקיעיו וירדו בדגת הים (ר"י הלוי, מי כמוך, דיואן ג, 10). — °ובמשמ' טרפש: מה עשה קב"ה, הבדיל בטרפשא הנק' רקיע והבדיל בין איברי מאכל ובין הריאה וכו' (הקנה, טרפות, קיז:).