*, ש"נ, — כמו רִקּוּעַ: יכול לא יכנס לעשות רקיעות תלמוד לומר אך (ספרא ויס, אמור פרק ג). — ובסהמ"א, גם כמו רָקִיעַ: האידים והעבים והמטר והשלג והברק והרעם ורקיעת השחקים והיותם כראי מוצק (יוסף ישראל פורלין, תולדות אדם ג לב, בריט' מוז'). — ואמר הפיטן: קנינך יתדת גבעות בתבל תקועות באונך ושבע רקיעות באויר קבועות בגאונך (יצחק בן גיאת, קנינך, שעה"ש 20).