1, ש"ז סמי' רְקִיק, מ"ר סמי' רְקִיקֵי — פת לחם או עוגה דקה: ולחם מצות וחלת מצת בלולה בשמן וּרְקִיקֵי מצות משחים בשמן (שמות כט ב) . וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת וְרָקִיק אחד מסל המצות אשר לפני יי' (שם שם כג) . וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן וּרְקִיקֵי מצות משוחים בשמן (ויקר' ב ד) . ומסל המצות אשר לפני יי' לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת וְרָקִיק אחד (שם ח כו). וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן וּרְקִיקֵי מצות משחים בשמן (במד' ו יה). ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל וּרְקִיק מצה אחד  (שם שם יט) וללחם המערכת ולסלת למנחה וְלִרְקִיקֵי המצות ולמחבת ולמרבכת (דהי"א כג כט).  ובתו"מ: חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו פטור, למכור בשוק חיב (חלה א ו) , מימיהן של בית אבא לא היו אופין פתין גריצין אלא רקיקין  (רבן גמליאל ביצה ב ו). רקיק שנגע ברקיק וחתיכה בחתיכה, לא כל הרקיקין ולא כל החתיכות אסורין, אינו אסור אלא מקום שבלע (זבח' יא ח). החלות טעונות בלילה, הרקיקין משיחה (מנח' ו ג) . ובמצה ג' מינין, חלות ורקיקים ובוכה (שם ז א) . יוצאין ברקיק השרוי ומבושל שלא נימוח (תוספת' פסח' א' יא) . רקיקי מנחת ישראל שחסרו עד שלא קרב הקומץ פסולין (שם מנח' ד ז). עושין סריקין ברקיקין ואין עושין רקיקין כקלוסקאות (ר' יוסה, ירוש' פסח' ב ד). *ואף בנגוד אל עבה כאלו כת"ז, ועי' ב. רקיק: אמר שמואל רקיק אינו ממעט בחלון2 מאי איריא רקיק אפילו עבה נמי וכו' (ב"ב יט).— ובסהמ"א: רבב כדי למשוח תחת רקיק כסלע (רמב"ם שבת יח י) . וכשיגמל ויוכל לאכל יעשו לו עוגות מקמח סלת ומסוכר יעשו לכמין רקיק (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ה ב). ואמר המשורר : אם תשאלו רקיק לאכלה אזי יתן בפניך רקיקה (ר"ש הנגיד, ידידותך, בן תהלים, הברמן ב 56) .