° 1, ת"ז, — דַּק, דָּקִיק, דק מאד, דליל, אף בהשאלה, dünn,  fein; mince, fin; thin, fine: אם יהיה דיבורו רקיק הוא עז פנים סוד הסודות יא, גסטר, 96. למה שהיה האש היותר חם שבגשמים יתחייב שיהיה היותר דק והיותר רקיק רש"ט שפרוט, עין כל. כ"י ביהמ"ד שכטר, 15. ומי שרוצה לראות השתן צריך שיראהו בתוך כלי זכוכית רקיק וזך עשוי כמין שלפוחית ר"י ישראלי, מראות השתן, כ"י ברלין. אם ראית את השתן והנה הוא אדום ורקיק, זה יגיד כי גבר על בעליו המרירה האדומה שם. הגס לא ידבק ברקיק אלא באמצעי לקוטי מקור חיים לרשב"ג ג ח. כתב אפלאטון שהנקבה בכל דבר נפש חלשה וכו' וראשה קטן ופניה רכים וצוארה רקיק ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד ב. הזבוב מתפרנס מהלחות הרקיק שבבשר ר"י אברבנאל, אב' ה ח. וחלקי הראש העצמיים ומה שנלוה אליהם הוא השער ואחריו העור וכו' ואחריו הקרום הרקיק השיליי קאנון יג א א א, בושט ואצטומכא. ופנים חשוכים בלי צחות דקים ורקיקים בלי יופי ר"י הדסי, האשכול סי' נט. 2