רְקִיקָה
*, ש"נ – מעשה הרוקק בפיו: לא יכנס להר הבית לא במקלו ולא במנעלו וכו' ורקיקה מקל וחומר (ברכ' ט ה). חליצה מעכבת ורקיקה מעכבת (ספרי דבר' רצא). בין שהקדים חליצה לרקיקה בין שהקדים רקיקה לחליצה מה שעשה עשוי יבמ' קה.. שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה ר' יוחנן, סנה' קא.. — ובסהמ"א: והשעול המתהוה בסבת רוע החולי יהיה עמו רקיקה ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד ב. — ואמר המשורר: אם תשאלו רקיק לאכילה אזי יתן בפניך רקיקה ר"ש הנגיד, ידידותך, בן תהלים, הברמן ב, 56.