רְקִיקָה

*, ש"נ – מעשה הרוקק בפיו: לא יכנס להר הבית לא במקלו ולא במנעלו וכו'  ורקיקה  מקל וחומר (ברכ' ט ה).  חליצה מעכבת ורקיקה  מעכבת (ספרי דבר' רצא). בין שהקדים חליצה לרקיקה בין שהקדים רקיקה לחליצה מה שעשה עשוי יבמ' קה..  שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה ר' יוחנן, סנה' קא.. —  ובסהמ"א:  והשעול המתהוה בסבת רוע החולי יהיה עמו רקיקה ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד ב. —  ואמר המשורר:  אם תשאלו רקיק לאכילה אזי יתן בפניך רקיקה ר"ש הנגיד, ידידותך, בן תהלים, הברמן ב, 56.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים