ב. רָשׁוּת
*, רֵשׁוּת, ש"נ, — מצב הרש והדל, דלות: כי גם במלכותו נולד רש, במלכותו של יוסף נולדה רשותו1 של פוטיפרע (מד"ר בראש' פט). כי גם במלכותו נולד רש, במלכות יצר טוב נולד רשותו של יצר הרע וכו' במלכותו של אברהם נולד רשותו של נמרוד (שם קהל' ד טו). — ובסהמ"א: ופן אורש וגנבתי, ענין הרשות ומסכנות (רד"ק, סה"ש, ירש).
1 [כך בהוצ' תאודור-אלבק, 1089, עי' בהערה שם. בדפוסים: רשתו.]