1, ש"נ, —  כמו רָאשׁוּת, מעמד מי שהוא עומד בראש המדינה וכדו', שלטון בראש, Herrschaft; autorité; authority: אהב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתודע לרשות (שמעיה, אב' א י) הוו זהירין ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן (ר' גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא, שם ב ג). עיר שישראל ונכרים דרים בה והיתה בה מרחץ מרחצת בשבת וכו' אם יש בה רשות רוחץ מיד (ר' יהודה, מכשיר ב ה). האיש ספק בידו לעשות והאשה אין ספק בידה לעשות מפני שרשות בעלה עליה (תוספת' קדוש' א יא). ארבע מיתות נמסרו לבית דין, הרשות לא ניתן לה אלא סייף בלבד (שם סנה' ט י). אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסים ושמים יריעות וכל בני אדם לבלרין אין מספיקין לכתוב חללה של רשות (בשם רב, שבת יא.). והרשות מקברת את בעליה (יומא פו:). ואל תקרב אל פתח ביתה זו הרשות (ר"א, ע"ז יז.). —  ורשות של מעלן בנגוד אל רשות שלמטן, שתי רשויות: ושלא יהו המינים אומרים הרבה רשויות בשמים (סנה' ד ה). מה אם רשות שלמטן שיש בה כזב ושקר וגניבות דעת וכו' רשות של מעלן וכו' על אחת כמה וכמה שחייבים אנו לקבל עלינו מידת הדין (ר' אבהו, ירוש' שם ו יב). שמא חס ושלום שתי רשויות הן (חגי' טו.). ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות בראו העולם (מד"ר בראש' א א). הפיות שאומרים שתי רשויות הן יכרתו ויגועו (ר' יהודה בר סימון, שם דבר' ב). כי אלהים קדושים הוא, פסוק זה פתח הוא למינין שנראה כשתי רשויות (תנחומא קדוש' ג). —  ואגרת (של) רשות: ואלו כותבין במועד קדושי נשים וכו' וגזירות בית דין ואגרות של רשות2 (מו"ק ג ג). — ובסהמ"א: ובכל מקרא קדש ושבת וחדש יביא עליהם גוליירים מלפני הרשות לאחוז בית מדרשות (קטע ממכתב לאביתר הכהן מזמן הגא', סעדיאנה שכטר, 88). יש הרשות לחבורת ארץ ישראל על חכמי הגולה ואין לבני הגולה רשות על בני ארץ ישראל (מכתב בן מאיר לבבל, הרכבי, ספר הגלוי, רטז). ואל תתודע לרשות, פי' כיצד מלמד שלא יצא לו לאדם שם ברשות שלסוף נותנין עיניהן בו והורגין אותו ונוטלין ממונו (ר"י עקנין, אב' א י, 16). ואם תעיין בדבר תמצא שבידיעת הרשות רעות הרבה עד לאין מספר3 (שם שם). — ואמר הפיטן: יזמו תת רשותם4 בשמים ובארץ (ינאי, ארץ אשר, קרוב' בראש', זולאי, יב). ומרשות והוד מלך ברחה (רה"ג, מוסר השכל)5.