רָשׁוֹן
* 1, ש"ז, — תולעת, חיה קטנה, חגב קטן: אי זהו שפיר מרוקם שאמרו, כל שתחילת ברייתו דומה לרשון וכו' (ירוש' נדה ג ג). סלעם זה רשון (חול' סה.). חרגול זה רשון (דבי ר' ישמעאל שם סה:). תחלת ברייתו (של הילד) דומה לרשון, ב' עיניו כב' טיפין של זבוב (מד"ר ויקר' יד).
1 [גם בארמ' שבתו"מ רשונא, גם כתרגום של ילק (תהל' קה לד). והיו שחשבו שעקר המלה רֹאשָׁן מן ראש, ואינו מסתבר, אלא כנראה נולדה המלה בארמ' במבטא רשלני של רַחְשׁוֹן, וכן בסור' רחשונא, חיה קטנה, ועי' דָּשׁושׁ, הערה.]