רִשְׁקָה
°, ש"נ, — כמו רֵשֶׁק: ופירש על זה בעל קמחא דאבישונא שהדברות העליונות היו בהשקת שפתים ולא בהנעה כי אם הקולות היו נרשמות באויר לפי דעת חכמי האמת בהירות כרכומי רשקות, שהיו נרשמות האותיות באויר ונחקקות בדמות זוהר (הג' לקול יהודה לכוזרי א פט). — ואמר הפיטן: אחת לאחת משיקות בהירות כרכומי רשקות (שבתי בן משה מרומא, יוצ' פסח, מחז' איטל' א, קג.).