ש"ז, מ"ר רְשָׁפִים, סמ' רִשְפֵי, רִשְפֵּי, כנ' רְשָׁפֶיהָ, — עוף דמיוני טורף ומכלה, דמות דמיונית בעלת כנפים טורפת וחוטפת1,  ,Harpye,   harpie— y: אספה עלימו רעות חצי אכלה מזי בם רעב ולחמי רֶשֶׁף וקטב מרירי (דברי' לב כד). לפניו ילך דבר ויצא רֶשֶׁף לרגליו (חבק' ג ה). ויסגר לברד בעירם ומקניהם לָרְשָׁפִים (תהל' עו מח). — ובני רשף באותה משמ': כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל, כי אדם לעמל יולד ובני רֶשֶׁף יגביהו עוף2 (איו' ה ו-ז). — ובהשאלה רשפי קשת, רשפי אהבה ואש כדמויות עפות מכלות ומשמידות במלחמה ובאש קנאת האהבה: שמה שבר רִשְׁפֵי קשת מגן וחרב ומלחמה (תהל' עי ד). כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אש שלהבתיה (שה"ש ח ו). — ואמר בן סירא: כרשף יניף שלגו וכארבה ישכון רדתו (ב"ס גני' מג יז). — ובסהמ"א: ואחרי הגבול הזה אש אוכלה אל השמים עולה גחלים בוערים ורשפיה סוערים להביה כחרבים ושביבים ככוכבים (ראב"ע, חי בן מקיץ, כהנא ב, 49). והשמש תפרש כנפיה להאיר נשפיה ותפיץ רשפיה להחיות נגופיה (ר"י חריזי, תחכ' ה, 67). שלח קסמיו לשעירים ובני רשף עצת תושיה מפיהם לקחת גוטלובר, ממצרים, 56. — ואמר הפיטן: כמס דב רשפי להב מלהיב ללהב (ר"א קליר, הבתולות, קרוב' פורים). כל רשפי רומה בקול מקדישים (שמעון בר יצחק, כל שנאני שחק, קרוב' ב ר"ה). אלהי מלט סגלה מרשף (רשב"ג, וארץ אשפיל, ביאליק-רבניצקי ב, 185). צלח למזבח תפוש מחתת אודם, צברה ומלאה רשפים ולא אפר (יוחנן הכהן בן יהושע, אזכר סלה, עבודה, מחז' איטל' ב, קל:). זוחלים ובני רשף כתרו את צאנך (רועה ישראל האזינה לקול צאנך, שחר' יוה"כ סדור מנהג ארם צובה, תרב.). — ואמר המשורר: תמוז בו ירבה החם בגופים עם יבש שיבער  כרשפים (ראב"ע, שמעו נא, כהנא א, 185). °ובמשמ' חֹם: כי המראים אמנם למָצאו מהתערב המקרים הראשונים לכל הנמזגים הנמצאים בהתחלותיהם, והם ארבעה: הרשף והיובש והרשף והרטיבות והקור הרטבי והיובש הקר (ס' התמר לאבו אפלח הסרקסטי, הוצ' שלום, קרית ספר ג, עמ' רב). — °ומ"ר רְשָׁפוֹת: בערו בקרבי רשפות (מנחם בן סרוק, אגרת לחסדאי אבן שפרוט, תשו' תלמידי מנחם, 36).