ג. רָתַק

* 1, קל לא נמצא2.

— הִפע', *הִרְתִּיק, — דפק, הכה, הרתיק על הפתח: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה למה הוא דומה, לאוהבו של מלך שבא והרתיק3 על פתחו של מלך, יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג (ר' אמי, ירוש' ברכ' א א). לעולם ישקיע אדם עצמו במשניות שאם ירתק4 יפתחו לו אם לתלמוד לתלמוד אם להגדה להגדה (ר' בנאה, מד"ר ויקר' כא; פסיק' ר"כ, אחרי, בובר, קעו.) — ובקצור הרתיק על אדם, דפק על פתחו: כשנגלה הקב"ה על הר סיני לא הניח אומה שלא הרתיק עליה ולא קבלו עליהם לשמרה (את התורה) (מד"ר שמות כז). אני ישנה ממעשה העגל ולבי ער והקב"ה מרתיק עלי (שם שם לג). שישראל עתידים להיות טמונים במערות ובמחילות והקב"ה מרתיק עליהם (מד"ז שה"ש ה ב, בובר, 33). — ובסהמ"א: משל לאדם שהרתיק על תרעו של מלך כנוקש על דלתי רחמים (מחז' ויטרי, 313). — ואמר הפיטן: צעדוני תולליו בהרתיקו פיגר מאביביו משד עתקו (יוסף בר' ניסן, תלאוב עיקפם, קרוב' ז פסח, ידיעות מכון שוקן ה, קסו) 5.



1 [הוראת השרש בפעל ובשם היא ממש זו של טרק בארמ', טַרַקַ طرق, דפק בערב' שממנו מטרק במשמ' פטיש וכדו'; ועל כן נראה שיש כאן שִׂכּוּל הגאים רתק (רטק) — טרק, וחלוף ת — ט על יד ק שבמלה כדגמת קטל שהיא קתל בערב'.]

2 [אמנם בתוספת' צוק"מ (זבים ד א): תוקעו טמא רותקו טהור, ע"כ, אולם בדפוס' התקו, ואולי צ"ל: דוחקו.]

3 [כצ"ל ולא כמו בדפו' קרוטושין: והרחיק. ועי' ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ב, עגעלאו, 106.]

4 [צ"ל: ירתיק.]

5 [במד"ר (בראש' מה) נאמר: כל מי שהרתיק אחר מידת הדין לא יצא שפוי מתחת ידיה, ראויה היתה שרה להגיע לשני אברהם וע"י שאמרה ישפט ה' ביני ובינך נמנעו מחייה מ"ח שנה, ע"כ (הוצ' תיאודור, 453). ולשוא נסו לבאר כאן הרתיק אחר מה"ד כלשון דפיקה על הפתח, וכמו כן אין ערך לגרסה שהרתיע המובאת ע"י תיאודור. ולפי כל הענין נראה שאין זו אלא ט"ס פשוטה במקו' שהרהר אחר מדה"ד, והשוה את הדגמאות המובאות בערך הרהר.]