°, פ"ע, – רעד ורָטַט, zittern; trembler; tremble: איכה בינייהו רותתת1, ורותתת מי משקין (סוט' ח.). אשה שראשה כבד עליה ואבריה כבדים עליה ורותתה וגוסה (נדה סג:). שעד שלא הוקם המשכן היה העולם רותת, משהוקם נתבסס העולם (ר"ש בן יוחאי, מד"ר במד' יב). למה היה העולם דומה באותה שעה, לטרסקל על שתי רגלים שאינו יכול לעמוד והוא רותת, כיון שעשו לו רגל שלישי נתבסס ועמד (שם שם). – ובסהמ"א: מחמת שהיה זקן היו ידיו רותתות (רגמ"ה, ב"ב קסז.). הזקן שהגיע להיות רותת ורועד כשהוא עומד (חנוך, מצוה רעה). אבל החולה מתוך שאצבעותיו רותתות ואינו יכול להגביה אחד ולכוף את הסמוכה לו לגמרי (המאירי, יומא ב לדף כב.).

– נִפע', *נִרְתַּת, – התחיל לרעד: וכיון שראה השטן כך נבהל ונרתת והלך מעליו (תנחו' בובר, הוספה לפרשת חוקת א).

– פִע', *רִתּת, – כמו קל: (תחלת הזקנה) עד שירתת (ר' חנינא, חול' כד:). היה יושב ביניהם ומרתת (אדר"נ ו). כיון שנברא הברזל התחילו אילנות מרתתים, אמר להם מה  לכם מרתתים2, עץ אחד מכם אל יכנס בו ואין אחד מכם ניזוק (מד"ר בראש' ה). משל לשני תינוקות שברחו מבית הספר, היה זה לוקה וזה מירתת (ר' ירמיה בן אלעזר, שם שם מח). לאחד שנכנס בפלטין של מלך וכו' יצא ותפשו וכו' והיה מירתת, אמר לו למה אתה מירתת, שמא נטלת כלום מן פלטין (שם שמות כ). וההר מרתת שנאמר ויחרד כל ההר מאד (שם שם כט). עשה עצמו כאלו מרתת ומפחד (שם שם ל). משל למלך שהושיב שומרים לשמרו מן הגייס וכו' עבר הגייס והרגן והיה מרתת על עצמו (שם במד' כ). אתמול היו מלאכים מרתתין לפניו ועכשיו הוא אומר כי יגורתי וכו' (ר' תנחומא, שם דבר' ט). מפני מה לשונך נושך באבר אחד וכולן מרגישין ומרתתין (ר' שמואל בר נחמני, שם קהל', אם ישך הנחש). – ובסהמ"א: כשם שהארי נוהם אז החיות מרתתין כך הקב"ה אריה וכו' (אגדת בראשית ח). שיטהרם לכך כדי שיהו מרתתים ליגע בו (תוס' חגי' כ:, ד"ה בבא להם). שלא יהיו זקנים מרתתים (חזקוני, ויקר' א ה). – °ובמשמ' פ"י, הרעיד, עשה שירעד, זִעזע, zittern machen; faire trembler; to make tremble: ולעתיד המשפט דמעות גו בכייתי אוריד שבץ מרתתני שמה ושאיה נהייתי (ר' שמשון בכרך, אלי בוראי, תחנה, שו"ת חות יאיר רלח).

– הִפע', *הִרְתִּית, – כמו קל ופִע': היה שוחט והרתית או שעף או שדחה חברו וכו' פסולה (תוספת' חול' ב ח). שמע קול הגפת תריסים ונבעת, קול צהלת סוסים ומרתית3, קול תקיעת קרנים ונבהל (ספרי דבר' קצב). התחילו כתלי הבית מרתיתים (מד"ר בראש' כז). והיה העבד עומד ומרתית3 לפני המלך (שם שמות כז). וישראל מרתיתין שנאמר ויחרד כל העם (שם שם כט). כיון שאמר (יצחק) גשה נא הרתית גופו והיה שוחה כשעוה הזו (תנחו' בובר, תולדות יד). – ובסהמ"א: שוחט שידיו מרתיתים ואמנם הוא מרגיש בפגימה דקה (פתחי תשובה, יו"ד א א, בשם נודע ביהודה). סענדעריל מרתית ופוסע אבל וחפוי ראש (ש"י אברמוביץ, מסעות בנימין השלישי, הפרדס ג, 22).