*, ש"ז, — רֶטֶט, רעדה: ואני [רעד] ורתת אחזוני וכל גרמי ירועו (מגילת ההודיות ד, מגילות גנוזות ב, סוקניק, מח). מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע (ברכ' כב.). למלך ששלח שלוחין שלו למדינה, ועמדו בני המדינה ושמשו לפניהם באימה וביראה וברתת ובזיע (ר' ברכיה, מד"ר ויקר' כז). —  ובסהמ"א: וכיון שראה דוד חרבו של מלאך המות מאותה שעה נכנס בו רתת וקרירות ושוב לא היה בו כח (סדר אליהו רבה ח, איש שלום, 39). ירדו עמו תשעים אלפי רבבות וכו' רתת וחלחלה אוחזת לכל מי שרואה אותם  (סדר הגדה של פסח, מובא בשם רסע"ג בסדר רב עמרם השלם ב, קח.). המדבר לפני מלך מלכי המלכים הב"ה עאכו"כ שיהיה מדבר ברתת ובזיע (בראשית רבתי, אלבק, 206). ומשה ע"ה לא היה כן, אבל יבא אליו הדבור ולא ישיגוהו רתת ורעדה בשום פנים (פירוש המשנ' לרמב"ם, סנה' יא א). אותות קדחת שלישית וכו' רתת חזק אשר ירגיש עקיצת מחט (נרבוני, ארח חיים, קדחת שלישית, כ"י שכטר). השלישית בתחלת חדושה תתחיל ברתת חזק ואמנם יתחזק הרתת בה ויקשה בארך הימים (שם שם). ויהיה שם כאב מועט יתחדש עמו בעתים רתת וקדחת (קאנון ג יג א ד). בהנהגת הרתת והסמור (שם ד א ב יב). והרתת יהיה בקדחת השלישית עם עקיצה ירגישה המתקדח כעקיצת מחט (קבוצי גלינוס בבחראן מאמר ב, כ"י פריז). וירפא ברתת ורעש האברים (שלטי הגבורים מח). שמים הקרים מכווצים העור ובכויצתם מולידים רתת וסימור (טוביה כץ, מעשה טוביה א ד, יסודי עולם ה, פ:). וסבוב הראש ודפיקת הלב ורתת האיברים (שם, משמרת הבית ב, קטו:). — ואמר הפייטן: ונשאו עיניהם וראו צריהם בקרבתם, חיל ורתת שם אחזתם (ר' שמעון בר יצחק, חסדי, סלוק ז פסח). ועת קראו אותם רעדה אחזתם ויצאה נשמתם ברתת1 ושברים (רשב"ג, אזהרות, שמר לבי). תעה לבבי בפלצות ברתת והדכאה (משה בר שמואל, אל ימעט, סליח' יום ז). רתת אחזתנו חבלים וצירים (שמואל ברבי אברהם, שחרנוך בקשנוך, סליח' ג עשי"ת). — ומ"ר °רְתָתִים: בלולי אש ומימות גבורי עיר מרומות נצבים כחומות ברתתים ואימות (בנימין בן זרח, בלולי אש, אופן שבת הגדול). ואחר יתקרר ומתחלת ברתת קשה מאד ויתר חזק משאר הרתתים (קאנון ד א ב לו).