שֹׁאֵב
ש"ז, מ"ר סמ' שֹׁאֲבֵי, — שֹׁאֵב מים, עבד שמלאכתו לשאב מים מן הבור, Wasserschöpfer; puiseur (de l'eau); who draws water: טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שֹׁאֵב מימך (דבר' כט י). ויהיו (הגבעונים) חטבי עצים וְשֹׁאֲבֵי מים לכל העדה (יהושע ט כא). ארורים אתם ולא יכרת מכם עבד וחטבי עצים וְשֹׁאֲבֵי מים לבית אלהי (שם שם כג). ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים וְשֹׁאֲבֵי מים לעדה (שם שם כז).