שְׁבוֹ

ש"ז, — שם אחת מן האבנים היקרות שבחשן הכהן הגדול, Achat; agate: והטור השלישי לשם שְׁבוֹ1 ואחלמה שמות, כח יט; שם לט יב.



1 [השבעים תרגמו ἀχάτης, וכן וולג', ולכך מתאימים גם דברי המדרש: גד(אבנו) שבו וצבע מפה שלו לא לבן ולא שחור אלא מעורב (מד"ר במד' ב), אך ת"א: טרקיא, ת"י ערקין (במק' טרקין), ולפי זה היו שפרשו טורקישא (Türkis), כדברי הרי"ץ קארו: נפתלי על שבו ונקר' טורקישא והפרשי' מתמידי' לנושאה וכן ותרגומו טרקיא וסגולתה שמושכת האדם על הרכב ומצלחת אותו בענין הרכיבה (תולדות יצחק להרי"ץ קארו, ואתה תצוה, אמשט', עג.), ואחרים פרשו: אמטיסטא, ז"א Amethyst, ופ. דליטצש השווה שֻׁבוּ, שם אבן באשור' אך אין המלה ברורה אף בלשון זו.] 

 

חיפוש במילון: