* 1, פעל מסֻפק, – שבב(?) את האבן, סדק וחתך(?) אותה2: יצא (ר' חנינא בן דוסא) למדברה של עירו וראה שם אבן אחת ושבבה וסיתתה ומירקה ואמר הרי עלי להעלותה לירושלים (מד"ר קהל' סדרא א בתחלתו).
1 [המלונים, ולפניהם חכמי ישראל בימי הבינים, חברו פעל זה עם הארמ' שיבא בלשון הגמרא בצרופים כגון כי היכא דנמטיה שיבא מכשורה (סנה' ז:), שהבינוה כלשון שבר ובקיע מן העץ (עי' גם רש"י, הוש' ח ו). ואולם לפי דעת העורך,הלשון והספר א, 363 אין לבטא שׁיבא או שִׁבָּא בשׁין ימנית אלא שִׂיבָא, בשׂין שמאלית כלשון סיב או ציב, ציב־(א)חד מן הכישור, כישור הטויה, ואין למלה זו כל קשר למלה שבבים שבמקרא. ועי' בהערה שאחר זו.]
2 [כך נראית משמ' הפעל במקום היחידי שהוא נמצא בו, אבל ב(מד"ר שה"ש א א) במק' זה וסדקה וסתתה וכרכמה, ובילק' מ"א ה קפב רק וכתתה וסדקה, ובילק' משלי כב כט ופתחה ומרקה, וקשה להניח פעל שבב כזה בלשון ע"פ נסחה מפרכת זו.
בכל יתר המקומות, שמצאו פעל שבב בתו"מ, הכונה לבנין פוֹע', שׁובֵב מן שוב, עי' שם.]