*, או שַׁבּוֹי, ש"ז, מ"ר שבויין, – כמו שַׁבָּא, שַׁבַּאי, השובה שבי: עבד שנשבה ופדאוהו וכו' ולמה אמרו ישתעבד, שלא יהא העבד מבריח עצמו מן שבויין (חזקיה, ירוש' גיט' ד ד).