* 1, — א) מלת יחס, רק עם ב: בִּשְׁבִיל, בגלל, לשם, מפני, בעבור, wegen, für; à cause, de, pour; because of, for: עשר נטיעות מפוזרות בתוך בית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן וכו' היו עשויות שורה ומוקפות עטרה אין חורשין להם אלא לצרכן (שביע' א ו). נכרי שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל, ואם בשביל ישראל אסור (שבת טז ח). מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן ופחת את המעזיבה וסכך על גבי המטה בשביל הקטן (סוכ' ב ח). כל אחד ואחד חיב לומר בשבילי נברא העולם (סנה' ד ה). אמרו לו עקביא חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין לישראל, אמר להן מוטב לי להקרא שוטה כל ימי ולא לעשות שעה אחת רשע לפני המקום שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו (עד' ה ו). בשבילכם הריני מוחל לו (תענ' כ:). אפילו משפחות הדרות באדמה אין מתברכות אלא בשביל ישראל (יבמ' סג.). אם קטן אני אהיה (נזיר) בשביל אבא, אם גדול אני אהיה בשביל עצמי (ר' חנינא, נזיר כט:). ומה המן שהיה מין אחד נהפך לכמה מינין בשביל צורך כל אחד ואחד (מד"ר שמות ה). וכי בשביל הגרים במקור נדפס 'הגברים' הללו אנו מטריחים על הצבור (רבי אלעזר, שם במד' ח). בשעה שהייתי יורד מן מדין למצרים היה דרכי ליטול מהן חמור שבשביל צרכיהם ירדתי ולא נטלתי (שם שם יח). התבן והמוץ והקש היו מדיינין זה עם זה, זה אומר בשבילי נזרעה השדה וזה אומר בשבילי נזרעה השדה אמרו להן החטים המתינו לי עד שתבא הגורן ואנו יודעין בשל מי נזרעה השדה (שם שה"ש ז, שררך). מעשה באחד שהיה לו דין עם מלך ממלכי בית חשמונאי וכו' אמר להם שמעון בן שטח וכו' אם משגר אני בשביל המלך אתם מוכיחין אותו, אמרו לו הן, שיגר בשבילו וכו' (תנחומא שופטים ו). — ולפני מקור של פעל, בשביל לצאת וכדו': הציקנין שורפין אותו לפני הבירה בשביל להנות מעצי המערכה (פסח' ז ח). אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו (ר' יוסי, ירוש' ברכ' א א). בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה איבדת ממני שלש מאות כור מעשר בכל שנה (הורקנוס בנו של לעזר, שם סוט' ג ד). כמה כירכורין כרכר בשביל להשיח עמה (רי אבא בר כהנא בשם רבי יצחק, מד"ר בראש' כ). גדול השלום שאף הכתובים דברו בדויים בשביל להטיל שלום בין אברהם לשרה (שם שם מח). מבן חדש ומעלה תפקדם, למה מבן חדש ומעלה וכו' בשביל לכפול להם שכר (רבי הונא הכהן בשם רבי שמואל בר זעירא, שם במד' ג). גדול שלום שהשם שנכתב בקדושה אמר הקב"ה ימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו (שם שם יא). מי שהיה נרדף מן הגוים וכו' מחלל את השבת בשביל למלט את נפשו (שם שם כב). כשהיתה אחת מהן לובשת את תכשיטיה היתה מטה מכאן לכאן את גרונה בשביל להראות את תכשיטיה (שם איכ', סורו טמא). — ב) בשביל ש כמלת קשור, כמו כדי ש, למען, ואף בשלילה, damit; afin que; (in order) that: לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת וכו' לא ימלא אדם קערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה בתוכה בשביל שתהא שואבת (שבת ב ד). אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל וכו' ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה (שם ג ג). קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא (ר' אליעזר בן יעקב, שם טו ב). ועושין מחיצה בכל הכלים וכו' בשביל שלא תעבור הדליקה (שם טז ה). כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה (שם שם ז). נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור (שם כב ד). בוזקין מלח על גבי הכבש בשביל שלא יחליקו (ערוב' י יד). זוג (עדים) שבא ראשון בודקין אותו ראשון וכו' ושאר כל הזוגות שואלין אותן ראשי דברים וכו' כדי שלא יצאו בפחי נפשי, בשביל שיהו רגילין לבא (ר"ה ב ו). מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד (מו"ק ב ג). אמר אותו עכו"ם בעצמו אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול (שבת לא.). — ובשביל דבר ש, בצורת מעבר בין מלת יחס למלת קשור, כגון בשביל החולה שיישן: המכבה את הנר וכו' בשביל החולה שיישן פטור (שבת ב ה). לוה הימנו והחזיר לו מעותיו והיה משלח לו ואמר בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלי זו היא ריבית מאוחרת (ספרי דבר' רסג). — ובמשמ' מפני ש, weil; parce que; because: נכסים מועטין הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים, אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי (ב"ב ט א). רבי יונה וכו' כשהיה רואה בן טובים שירד מנכסיו היה אומר לו בני בשביל ששמעתי שנפלה לך ירושה ממקום אחר טול ואת פורע (ירוש' פאה ח ט). לפי שרא אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי (ע"ז ח.). ר' ישמעאל שאל את ר' עקיבא א"ל בשביל ששמשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה וכו' הדין את דכתיב הכא מהו (מד"ר בראש' א). אמרה (היו"ד) לפניו, רבש"ע, בשביל שאני קטנה שבאותיות הוצאתני משרה הצדקת (שם שם מז). בשביל שאין לך מי שיתלה לך אנקליטין לא תעשה משפט (שם שם מט). בשביל ששמעתי עליך שאתה בעל הגדה (ר' אמי לרבי שמואל בר נחמ', שם ויקר' לא). — ובסהמ"א: אקיף, הרבה בשבילי את הדרך להקיף ההר (רש"י, ביצה כה:).
1 [במלונים רשום אף בשביל בצורה מן שְׁבִיל במשמ' דרך, ואפשר להשוות בגרמנית את מלת היחס wegen, הקרובה אל Weg במשמ' דרך. אך בעבר' אין כל מעבר מן ש"ע שביל, שאינו מצוי במשמ' הכללית של דרך אלא רק כלשון נתיב ומעגל קטן וצר בלבד, אל ההוראה למען, בגלל של בשביל, ואין התפתחות כזאת גם בארמ' שבילא או בערב' שַׂבִּיל. מצד אחר בא בעבר' באותה משמ' כמו בשביל גם בְּשֶׁל, אף במקרא, כגון "בשל מי הרעה הזאת לנו" (יונ' א ז) שפרושו: בשביל מי (ועי' שֶׁל), ועל כן יש לראות בשביל כהרחבה לשונית, בהכפלת הבית מן בְּשֶׁל, כדגמת ההכפלה של בדידי, לדידי (=בשלי, לשלי), בארמ' שבתו"מ. ואף אפשר, ששמש ראשונה על יד בְּשֶׁלִי וכו' גם בְּשֶׁבִּי, (כלו' במה שיש בי, שנוגע בי), עד שבא בשבילי לשמש במק' שתי צורות אלו יחד.]