שְׁבִעִי, ת"ז, נק' שְׁבִיעִית, שְׁבִיעִת, שְׁבִעִת, — מס סדורי שאחר המספר שִׁשִּׁי, siebenter; septième; seventh, — א) במנית בני אדם או דברים שאין בהם רוח חיים לפי זמנם או מקומם: ויהי בפעם הַשְּׁבִיעִית תקעו הכהנים בשופרות (יהוש' ו יו). למטה בני דן למשפחתם יצא הגורל הַשְּׁבִיעִי  (שם יט מ). אצם הששי דויד הַשְּׁבִיעִי (דהי"א ב יה). עתי הששי אליאל הַשְּׁבִעִי (שם יב יב). להקוץ הַשְּׁבִעִי לאביה השמיני (שם כד י). הַשְּׁבִעִי ישראלה (שם כה יד). — ב) ובמנית ימים, שבתות ושנים לתאריך, החל מבריאת העולם, ממעשה ידוע, מראשית המלכות, מימי החג, משכירות העבד וכדו': ויכל אלהים ביום הַשְּׁבִיעִי מכל מלאכתו אשר עשה ויברך אלהים את יום הַשְּׁבִיעִי (בראש' ב ב–ג). שבעת ימים מצות תאכלו וכו' מיום הראשן עד יום הַשְּׁבִיעִי וביום הראשון מקרא קדש וביום הַשְּׁבִיעִי מקרא קדש יהיה לכם (שמות יב יה–יו). שבעת ימים תאכל מצות וביום הַשְּׁבִיעִי חג ליי' (שם יג ו). כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד וּבַשְּׁבִיעִית יצא לחפשי חנם (שם כא ב). וראהו הכהן ביום הַשְּׁבִיעִי (ויקר' יג ה). וכבס המטהר את בגדיו וכו' וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים והיה ביום הַשְּׁבִיעִי יגלח את כל שערו (שם יד ח–ט). עד ממחרת השבת הַשְּׁבִיעִת תספרו חמשים יום (שם כג יו). היום הַשְּׁבִיעִי נשיא לבני אפרים (במד' ז מח). וביום הַשְּׁבִיעִי תסבו את העיר שבע פעמים (יהוש' ו ד). ותבך עליו שבעת הימים אשר היה להם המשתה ויהי ביום הַשְּׁבִיעִי  ויגד לה וכו' ויאמרו לו אנשי העיר ביום הַשְּׁבִיעִי בטרם יבא החרסה מה מתוק מדבש ומה עז מארי (שפט' יד יז–יח). ויהי ביום הַשְּׁבִיעִי וימת הילד (ש"ב יב יח). —  ג) ובמנית ימים, חדשים ושנים בתוך יחידת זמן גדולה יותר, בשבוע, בחדש בשנה, בשנות שמטה ויובל וכדו': ותנח התבה בחדש הַשְּׁבִיעִי (בראש' ח ד). ששת ימים תלקטהו (את המן) וביום הַשְּׁבִיעִי שבת לא יהיה בו ויהי ביום הַשְּׁבִיעִי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו (שמות יו כו–כז). אל יצא איש ממקמו ביום הַשְּׁבִיעִי וישבתו העם ביום הַשְּׁבִיעִי (שם כט–ל) ושש שנים תזרע את ארצך וכו' וְהַשְּׁבִיעִית תשמטנה ונטשתה וכו' ששת ימים תעשה מעשיך וביום הַשְּׁבִיעִי תשבת (שם כג יא–יב). בחדש הַשְּׁבִיעִי בעשור לחדש תענו את נפשותיכם (ויקר' יו כט). בחמשה עשר יום לחדש הַשְּׁבִיעִי הזה חג הסכות (שם כג לד). ובשנה הַשְּׁבִיעִית שבת שבתון יהיה לארץ (שם כה ד). —  ובקצור השביעי במשמ' החדש השביעי בשנה: בַּשְּׁבִיעִי בחמשה עשר יום לחדש בחג יעשה כאלה שבעת הימים (יחזק' מה כה). בַּשְּׁבִיעִי בעשרים ואחד לחדש היה דבר יי' ביד חגי הנביא (חגי ב א). כי צמתם וספוד בחמישי וּבַשְּׁבִיעִי וכו' הצום צמתני אני (זכר' ז ה).  צום הרביעי וצום החמישי וצום הַשְּׁבִיעִי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה (שם ח יט). —  ובשביעית במשמ' בפעם השביעית: ויאמר שב שבע פעמים ויהי בַּשְּׁבִיעִית ויאמר הנה עב קטנה ככף איש (מ"א יח מג–מד). —  ובתו"מ: זב שראה שתי ראיות שוחטין עליו בשביעי, ראה שלש שוחטין עליו בשמיני שלו (פסח' ח ה). יום שביעי של ערבות שחל להיות בשבת, ערבה שבעה (סוכ' ד ג). על השביעית הוא אומר מי שענה את דוד וכו' הוא יענה אתכם (תענ' ב ד). תגלחת הטומאה כיצד, היה מזה בשלישי ובשביעי ומגלח בשביעי (נזיר ו ו). פרח (גוזל) מן (הקן) הראשונה לשניה, לשלישית, לרביעית, לחמשית, לששית, לשביעית, חזר פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו (קנ' ב ג). אין הזיה פחות משישי ושביעי (ר' יהושע, כלים יד ז). הזה מששית שביעית חזר והזה שביעית פסולה, משביעית שמינית וחזר והזה שמינית כשרה (פרה ד ב). כל השביעין חביבין לעולם, למעלן השביעי חביב, שמים ושמי השמים ורקיע ושחקים וזבול ומעון וערבות וכתיב סולו לרוכב בערבות ביה שמו, בארצות שביעית חביבה וכו' בדורות שביעי חביב וכו' באבות שביעי חביב וכו' בבנים השביעי חביב וכו' בחדשים שביעי חביב (מד"ר ויקר' כט). —  ובסהמ"א, גם בצרוף שביעי לפלוני, במשמ' בן הדור השביעי שאחרי פלוני, מעין שמוש זה במספרים סדוריים אחרים: והטעם כאשר אמרו חכמינו כי עדה וצלה נמנעו כי פחדו להוליד בנים בעבור שיהיו שביעיים לקין ויהרגו או ימותו (ראב"ע, בראש' ד כב). —  *ובנק' שְׁבִיעִית במשמ' שנה שביעית שבשמטה, גם מ"ר שביעיות: שדה שנטייבה בש"א אין אוכלין פירותיה בשביעית (שביע' ד ב). אין מוכרין פירות שביעית לא במדה ולא במשקל ולא במנין (שם ח ג). אין לוקחין עבדים מדמי שביעית (שם ח ח). שביעית משמטת את המלוה (שם י א). בתחלה היו קורין אותן אוספי שביעית, משרבו האנסין חזרו לקרותן סוחרי שביעית (ר' שמעון, סנה' ג ג). סוחרי שביעית זהו תגר שביעית, אי זהו תגר שביעית ישב לו כל שני שביעית ובשביעית התחיל נושא ונותן בפירות שביעית אין מקבלין אותו עד שתגיע שביעית אחרת ויבדק ויחזור חזרה גמורה, תני ר' יוסי שני שביעיות (ירוש' שבוע' ז ד). היהודים הללו שומרי שביעית הן וכו' היהודים הללו שומרי שבתות הן (מד"ר איכ' פתיח', רבי אבהו פתח). — *ובצרופים, ערב שביעית, מוצאי שביעית משמ' השנה שלפני שנת השמטה ושאחריה: פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית לא סכין ולא מנקבין אותן (שביע' ב ה). בארבעה פרקים הדבר מתרבה ברביעית ובשביעית ובמוצאי שביעית ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה (אב' ה ט). — *ובקצור שביעית במשמ' פֵרות שביעית, דמי שביעית, קדושת שביעית: מודה ר' יהוד בנותן לחמותו שביעית שאינה חשודה להחליף להאכיל את בתה שביעית (דמאי ג ו). הטומן לפת וכו' אינו חושש לא משום כלאים ולא משום שביעית ולא משום מעשרות (כלא' א ט). כלל גדול אמרו בשביעית, כל שהוא מאכל אדם וכו' יש לו שביעית ולדמיו שביעית (שביע' ז א). שביעית נתנה לאכילה וכו' וכן בתרומה ובמעשר שני, קל מהם שביעית שנתנה להדלקת הנר (שם ח ב). — °ושביעית במשמ' צרוף של שבע יחידות, של ימים, או של דורות וכדו':  שבע כפולות בגד כפרת שבהן נחקקין שבעה עולמות, שבעה רקיעין, שבע ארצות וכו' לפיכך חבב עלינו את השביעיות תחת כל השמים (יצירה ד טו). כי שבעתים יוקם קין, קין שהרג מזיד נתלה לו עד שבעה דורות, אני שהרגתי שוגג לא כל שכן שיתלה לי שביעיות הרבה, שבעים ושבעה, לשון רבוי שביעיות אחז לו (רש"י, בראש' ד כד). שבעתים, שבע שביעיות,  כאור של שבעת הימים, הרי ארבעים ותשע שביעיות (הוא, ישע' ל כו). חשוב צ"א יום כולן שביעיות תמימות הן (הוא, ערוב' נו.). האמנם הקף השביעיות סדור בהרבה ממצותינו, הננו מחזיקים במלאכה ששת ימים ובשביעית נשבות ואחר שבע שביעיות של שנים ג"כ נשבות שנה (ס' החנוך). בג"ד כפר"ת שבהם נבראו כל השביעיות למעלה ולמטה ובהם מצויירים הז' כוכבי לכת (גיקאטיליה, שערי אורה, מנטובה, ס:). — °ובתורת הנגינה, שביעית במשמ' צרוף שבעה טונים רצופים בסֻלם הקולות, שהוא גדול או קטן יותר בסולמים השונים, septima maior, או septima minor  ואם יערכו הקולות וכו' כמו ט' אל ח' שביעית הגדולה (יאוועל, למודי הטבע, עא.). ואם יערכו הקולות וכו' וכמו ט' אל ח' שביעית הקטנה (שם שם). — °ובחשבון, שביעית במשמ' חלק שביעי מן היחידה: והמדקדק במדידת העגול אשר בתוך המרובע המושש לעגול בארבע צלעותיו ימצא המרובע מוסיף על העגול  שביעית המרובע ומחצית שביעיתו (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת, הקד', 4). אתה לוקח מחצית הקוטרים ותחברם ותרבעם ותוציא ממרובעם שביעיתו ומחצית השביעית (שם ב ד, 68).