צרוף מרכב מן שֶׁ עם ל היחס במשמ' אֲשֶׁר לְ-, הבא עם שמות עצם ועם כנויים, בעקר כמצֹרף למלה שאחריו, ושהפך אך אחר כך למלה בפני עצמה המורה על הקנין והבאה גם בנטיה שֶׁלִּי וכו'1: כרמי שֶׁלִּי לא נטרתי (שה"ש א ו). הנה מטתו שֶׁלִּשלמה ששים גברים סביב לה (שם ג ז). ― ועם ב היחס בְּשֶׁל, כמו בִּשְׁבִיל2, בגלל, בעבור, wegen; pour; because of: בְּשֶׁלְּמִי הרעה הזאת לנו (יונה א ז). כי בְשֶׁלִּי הסער הגדול הזה עליכם (שם שם יב). ― וכמלת קשור עם אשר, בְּשֶׁל אֲשֶׁר, כדגמת הארמ' בְּדִיל דְּ-, weil; parceque; because: לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש בְּשֶָׁל אשר3 יעמל האדם לבקש ולא ימצא (קהל' ח יז). ― ובתו"מ4 לפני שם או כנוי פרוד: האמהות של בצלים חייבות בפאה (פאה ג ד). ערב יום טוב ראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה כיעור (דמאי ה ו). רבונו של עולם5 בניך שמו פניהם עלי (תענ' ג ח). ונשברה כדו של זה בקורתו של זה (ב"ק ג ה). שור של פקח שנגח שור של חרש שוטה וקטן (שם ד ד). ונגחו שורו של בעל הבית או שנשכו כלבו של בעל הבית (שם ה ג). אלו דברים של עכו"ם וכו' היין והחומץ של עכו"ם (ע"ז ב ג). אף אנו מחזקים ידי עובדיהן של אלו (שם ד י). הוי מתלמידיו של אהרן (אבות א יב). שינה של שחרית ויין של צהרים ושיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם (שם ג י). איזהו מקומן של זבחים קדשי קדשים שחיטתן בצפון וכו' פר ושעיר של יום הכפורים שחיטתן בצפון (זבח' ה א). שחטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים (מנח' ט ו). ומדליקין בפת ובשמן של תרומה (תמור' ז ה). בית המטבחים היה לצפונו של מזבח ועליו שמונה עמודים ננסין ורביעין של ארז על גביהן ואונקליות של ברזל היו קבועין בהן (תמיד ג ה). ועל חמור של ריחים של יד ועל סאה של ריחים של זיתים (זבים ד ב). בא וראה כמה גדול כח של מלאכה (ב"ק עט:). וכי דרכן של בני אדם להטמין בגיזי צמר ולשונות של ארגמן (ב"ב יט.). מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפון (מד"ר בראש' א). ― ועם כנוי חבור: ושפלת לוד כשפלת הדרום וההר שלה כהר המלך (שבי' ט ב). אפילו חלמון שלה אסור וכו' מי שלקות ומי כבשים של תרומה אסורים לזרים (תרומ' י יב). זב שראה שתי ראיות שוחטין עליו בשביעי, ראה שלש שוחטין עליו בשמיני שלו, שומרת יום כנגד יום שוחטין עליה בשני שלה (פסח' ח ה). איזהו פצוע דכא, כל שנפצעו הביצים שלו (יבמ' ח ב). כתבו (את הגט) על כוס של זהב ואמר ליה מקום הכתב שליך ובין השיטים שלי (ירושלמי, גני', גיט' ב, 223). ― ובהשמטת העצם שעליו מוסב הקנין, בהפיכת המלה של כאלו לשם עצם במשמ' מה שהוא של פלוני, קנין, דבר השיך וכדו'6, גם בשמוש של לואי וגם  בשמוש של נשוא שמני, וגם עם הברות ומלות יחס, כגון מִשֶּׁל, בְּשֶׁל, תוך שֶׁל, על שֶׁל, את שֶׁל, וכדו': תפלת הערב אין לה קבע ושל מוספין כל היום (ברכ' ד א). הכהו קוץ ונפל מידו לארץ הרי הוא של בעל הבית (פאה ד י). המחליף עם העניים בשלו פטור (שם ה ה). כשם שהוא מדל בתוך שלו כן הוא מדל בשל עניים (ר"י, שם ז ה). בשלו הוא רשאי ואינו רשאי בשל עניים (ר"מ, שם שם). וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו (שם ח ט). חטים של אמש היו משל אחד ושל היום היו משל אחר (דמאי ה ג). ואם אמר שלי זה וזה של חברי ונתערבו חייב (שם ו יב). פיו של צמר בשל פשתן אסור (כלא' ט ט). עכו"ם שתרם את של ישראל וכו' אין תרומתו תרומה (תרומ' א א). יוצאת אשה בחוטי שער בין משלה בין משל חברתה בין משל בהמה (שבת ו ה). היתה של עור נותנין עליה מים עד שתכלה (שם כא ב). הממנה עמו אחרים בחלקו רשאין בני חבורה ליתן לו את שלו והוא אוכל משלו והן אוכלין משלהן (פסח' ח ד). אם שלו נשחט ראשון הוא אוכל משלו והם אוכלים עמו משלו (שם ט ט). אם שלנו הוא הפסח הזה ידיך משוכות משלך ונמנות על שלנו (שם שם י). ברך ברכת הפסח פטר את של פסח (שם י ט). (חותם של) גדי משמש עם נסכי הצאן גדולים וקטנים זכרים ונקבות חוץ משל אילים (שקל' ה ג). בכל יום היה חותה בשל כסף ומערה בתוך של  זהב (  יומ' ד ד). אין מוכרין של רבים ליחיד (מגי' ג א). והיא מתכסה בבלאותיהן בימות החמה והשחקים שלה (כתוב' ה ח). מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה וכו' בשתה ופגמה שלה (שם ו א). התקדשי לי בכוס זה של יין ונמצא של דבש, של דבש ונמצא של יין, בדינר זה של כסף ונמצא של זהב, של זהב ונמצא של כסף וכו' אינה מקודשת (קידוש' ב ב). הריני נזיר ושמעה אשתו ואמרה ואני, מפר את שלה ושלו קיים (נזיר ד א). זה אומר כלה שלי וזה אומר כלה שלי (ב"מ א א). אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם (ב"ב א א). אם נפל הכותל המקום והאבנים שלו (שם שם ב). סנהדרין גדולה היתה של שבעים ואחד וקטנה של עשרים ושלשה (סנה' א ו). גנב משל אביו ואכל ברשות אביו, משל אחרים ואכל ברשות אחרים וכו' (שם ח ג). יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך (אבות ב י). האומר שלי שלי ושלך שלך  זו מדה בינונית וכו' שלי שלך ושלך שלי עם הארץ וכו' (שם ה י). תפלה של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד (מנח' ד א). ושרגליו קלוטות כשל חמור (בכורות ו ז). שגלגל עינו עגול כשל אדם ופיו דומה לשל חזיר (שם שם ח). נברך שאכלנו משלו (ברכ' נ.). ― ובסהמ"א7: שיעור רצועות תפילין שליד כדי שתגיע לאצבעו צרדה (הלכות פסוק' לתלמידי רב יהודאי גאון, 32). אפילו הועתק גופו של גט ותורפו אל לשון אחר וכו' (תשו' הגא' הרכבי יד). ובהגדה שלויקרא תניא וכו' (שם כד). סופו שלקיץ קשה מאמצע הקיץ וסימן חרסו שלתנור מוסק קשה חומה מגופה שלאש (שם לא). והחזיקו בנכסים שלאב ושלאם (שם לח). פרץ גדרן שלבני מקומו (שם קפ). שלא אמר מקראות שלמלכיות וכל שכן שלזכרונות ושלשופרות (שם רנו). והיו רבותינו שלשתי ישיבות חלוקין (תשו' הגא' מן הגניזה, 30). חזין מהוא זרע שלחיטים או שלשעורים (שם, 246). חולק לשון שלזהורית חציו קשר בסלע וחציו קשרו בין שתי קרניו סדר עבודה, Elbog., Stud., 110. כי חרבות שלאויב תמו נכרתו לנצח (דונש, תשו' על רסע"ג, מו).