*, שַׁבְּתַי1, ש"ז, — שמו של כוכב הלכת סטורנוס, שמקומו בין יופיטר (צדק) ואורנוס, Saturn; -e: ונפלה תקופת ניסן בשבתאי (ברכ' נט:). ויש מזל שהוא גומר הלוכו לשלשים שנה והוא שבתי (מד"ר בראש' י). ואחריו מה אתה בורא שבתי שעתידים אומות העולם למשול בהם בישראל (פסיק' רב' כ, צו.). ושבעה שמשים בו עליהם שיהיו רצים ובאים בי"ב מזלות האלה ואלה הם השמשים שבתי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה, שבתי ממונה על העניות ועל המסכנות ועל הדוויה ועל החריבה ועל חולי ומכה הטמונה בגוף (בריתא דר' שמואל הקטן ה ). כל הכוכבים משרתים לשבעה כוכבים של שעות ושמן כל"ש צמח"ן כוכב לבנה שבתאי צדק מאדים חמה נוגה והם משרתים לשבעת ימי השבוע יום א' כוכב חמה יום ב' צדק לבנה יום ג' נגה מאדים, יום ד' שבתאי כוכב, יום ה' חמה צדק, יום ו' לבנה נוגה, יום ז' מאדים שבתאי (פדר"א ו). חמה נוגה כוכב לבנה שבתאי צדק מאדים (ס' יצירה ד ד). — ובסהמ"א: ויקראו לו עוד שם צפו יאנוס על שם החיה ושטורנוס על שם הכוכב אשר היו היו עובדים לו בימים ההם ושם הכוכב שבתאי (יוסיפון, גיצבורג, ח). שבתי על אשר הוא קר ויבש למאד נתמנה על המיתה ועל העינוי וכו' ונתמנה על יום השבת שאין בו מלאכה ופעל ונתמנה על העצלות וכו' על הרעה והוא למשה (ר"ש דונולו, חכמוני ליצירה, ורשה, כג:). האזן הימנית דומה לנוגה, האזן השמאלית דומה לשבתי (שם סד.). ברקיע העליון שעל כלן הוא השביעי הנושא את המים העליונים תהיה מעונתו של שבתי (שם ע:). מי ישוחח גדלתך בהקיפך על גלגל צדק גלגל שביעי ובו שבתי בתקופתו וכו' ומעורר מלחמות ובזה ושבי ורעב ומחריב ארצות ועוקר מלכיות (רשב"ג, כתר מלכות, ביאליק־רבניצקי ב, 68). והסכימו בז' כדורים הנשארים כי העליון בכולם כידור שבתאי וכו' והיו מסדרין כוכבי לכת על הסדר הזה: שבתי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה וסימנם שצ"ם חנכ"ל (ראב"ח, צורת הארץ, יא). שבתי הולך בכל יום על עוקם גלגל הקפתו נ"ו שברי מעלה מחשבון ש"ס מעלה בהקף הגלגל ההוא (שם, לב). ודרך סדורן ברקיע כך הוא העליון אשר בכולן והוא המתחיל לשמש הוא שבתי ואחריו צדק וכו' וסימנם בדרך סדורן שצ"ם חנכ"ל (הוא, ספר העבור א י, 28 ). שעה ראשונה של ד' בשבת שימש שבתאי ובשניה צדק וכו' (רש"י, שבת קכט:). תחילת ליל א' בשבת משמש כוכב ואחריו לבנה ואחריו שבתי צדק מאדים וכו' (הוא, ערוב' נו.). וגזרו על שבתאי שהוא זכר ומכוכבי היום (ראב"ע, ראשית חכמה א). שהגלגלים עשרה זה בתוך זה, גלגל הראשון שאנו רואין הוא גלגל הירח וכו' ששי גלגל צדק, שביעי גלגל שבתאי (פרוש הרמב"ם למסכת ר"ה דף כ ע"ב, יין לבנון, 9). שראש האדם המשילו הראשונים אל הגלגל והעינים כנגד שני המאורות שהם השמש והירח, והמשילו האזנים לכוכבים העליונים שהם שבתאי וצדק וכו' (עולם קטן, הוצ' הורויץ, כד). למה לא התחייב מהשכלת שבתאי מה שלמעלה ממנו דבר אחד ומהשכלתו המלאך הראשון דבר אחר ותהיינה צורות אצילות שבתאי ארבעה (ר"י א"ת, כוזרי ד כה). ואמרו כי שבתאי ישפיע ממנו כח רוחני ויתפשט בכל העולם ובו מתאחז הצורה בחומר (רש"ט פלקירא, המבקש, פב). מי כשבתי אל החכמה האלהית וכו' (עמנואל מחב' כז, הברמן, 759). מי כשבתי מעיד על שבתותי (שם, 760). ומגלגל שבתאי כח השפיטה והבחינה (מנחת קנאות לר"י מפיסא, 55). הכוכב השביעי נקרא שבתאי לשון שבת והנחה יען שתנועת זה הכוכב יותר כבידה ויותר במתון מכל שאר כוכבי לכת (דוד גנז, נחמד ונעים א ח). סוד השבת המבטל ומשדד המערכת של כוכב שבתאי המורה הריסה ושביתה (נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמק המלך, שער עולם הבריאה כג, קעז:). — °והמלה משמשת כשע"פ2: שבתי דונולו, שבתי צבי, שבתי כהן, וכדו'.
1 [שם זה אינו במקרא ואינו גם ביתר השפות השמיות. שמו הקדום של הכוכב הזה הוא באשור' כַיַטָנֻ, כַיַוָנוּ והוא בסור' כֵּ(א)וָן, כֵיוָן, בערב כיואן كيوان וכן היה שמו בעבר' שבמקרא, והשוה את דברי ראב"ע על כיון צלמיכם (עמ' ה כו): ומלת כיון ידועה בלשון ישמעאל גם פרס כי הוא כיוא"ן והוא שבתי כי עשו לו צלם, ע"כ. והשם שבתי, בתאי, הנגזר משמו של יום השבת, הֻמצא אך אחרי שלמדו ליחס כוכבים שונים לימי השבוע, כנהוג עד היום בשפות שונות. ואמנם נראה כי גם מנהג זה נולד בישראל, הואיל ורק בישראל נהגו יום השבת השבועית והשבוע בכלל. וידועים גם דברי טקיטוס בהסטוריה V, 4 על השבת ועל סטורנוס אצל היהודים: septimo die otium placuisse ferunt, quia is finem kaborum tulerit; dein blandiente inertia septimum quoque annum ignaviae datum. alii honorem eum Saturno haberi, seu principia religionis tradentibus Iudaeis, quos cum Saturno pulsos et conditores gentis accepimus, seu quod de septem sideribus, quis mortales reguntur, aktissimo orbe et praecipua potentia stella Saturni feratur; ac pleraque caelestium viam suam et cursus septenos per numeros commeare. וכן קורא לה Tibullus (30 לפנה"ס) Saturni sancta dies. דעה אחרת מובעת וחמר רב לענין מובא במאמרו של ש. גאנדז, The origin of the planetary week בתוך Proc. of the Amer. Acad. f.Jew. Research XVIII (1949), עמ' 213–267].
2 [כנראה בהוראה: שנולד בשבת.]